א. אֶבֶן הָיְתָה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁעָלֶיהָ הָיָה הָאָרוֹן מֻנָּח. וּלְפָנָיו צִנְצֶנֶת הַמָּן וּמַטֵּה אַהֲרֹן. וּבְעֵת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וְיָדַע שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב בָּנָה בּוֹ מָקוֹם לִגְנֹז בּוֹ הָאָרוֹן לְמַטָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת עֲמֻקוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת וְיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ צִוָּה וּגְנָזוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה-ג) 'וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם' וְגוֹ'. וְנִגְנַז עִמּוֹ מַטֵּה אַהֲרֹן וְהַצִּנְצֶנֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְכָל אֵלּוּ לֹא חָזְרוּ בְּבַיִת שֵׁנִי. וְאַף אוּרִים וְתֻמִּים שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיוּ מְשִׁיבִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא הָיוּ נִשְׁאָלִין בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ב-סג) (נחמיה ז-סה) 'עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וְתֻמִּים'. וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא לְהַשְׁלִים שְׁמוֹנָה בְּגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מְחֻסַּר בְּגָדִים:

1. Il y avait un rocher1 dans le Saint des Saints, sur son côté Ouest, sur lequel était posée l’Arche et devant, un flacon de la Manne et le bâton d’Aharon.

Lorsque Salomon construisit le Temple, il savait qu’il serait un jour détruit, et il y bâtit un endroit pour y cacher l’Arche, en bas d’un profond labyrinthe.

C’est Josias qui ordonna de la cacher là où Salomon avait prévu, comme il est écrit « il dit aux Lévites qui enseignent à tout Israël, consacrés à D.ieu : déposez l’Arche Sainte à l’endroit préparé par Salomon fils de David, le Roi d’Israël ; puis vous ne la porterez plus sur l’épaule ; maintenant vous servirez l’Éternel votre D.ieu etc... »2.

Avec l’Arche furent également cachés le bâton d’Aharon, le flacon de manne, et l’huile d’onction.

Tous ces objets manquaient dans le Second Temple. De même, l’Esprit Divin ne répondait plus par les Ourim et les Toumim3 qui étaient utilisés à l'époque du Second Temple, et on ne les interrogeait plus, ainsi qu’il est dit « jusqu’au rétablissement du Prêtre portant les Ourim et les Toumim »4. Ils n’étaient confectionnés que pour compléter les huit vêtements du Grand Prêtre afin qu’il ne lui en manque aucun.

ב. בְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה כֹּתֶל מַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עָבְיוֹ אַמָּה. וְכֵיוָן שֶׁבָּנוּ הַבַּיִת שֵׁנִי נִסְתַּפֵּק לָהֶם אִם עֳבִי הַכֹּתֶל הָיָה מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ אוֹ מִמִּדַּת קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים לְפִיכָךְ עָשׂוּ קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עָבְיוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּמִימוֹת וְעָשׂוּ הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים אַמָּה תְּמִימוֹת וְהִנִּיחוּ אַמָּה יְתֵרָה בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלֹא בָּנוּ כֹּתֶל בְּבַיִת שֵׁנִי אֶלָּא עָשׂוּ שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת אַחַת מִצַּד קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאַחַת מִצַּד הַקֹּדֶשׁ וּבֵינֵיהֶן אַמָּה כְּנֶגֶד עֳבִי הַכֹּתֶל שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹן. אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו-לג) 'וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם' וְגוֹ':

2. Dans le premier Temple, il y avait une cloison séparant le Kodech du Kodech Hakodachim, d’une coudée d’épaisseur.

Lorsqu’ils construisirent le Deuxième Temple, ils ne savaient pas si l’épaisseur de la cloison faisait partie des dimensions du Kodech ou des dimensions du Saint des Saints.

C’est pourquoi ils construisirent le Saint des Saints d’une profondeur exacte de vingt coudées, et le Kodech exactement de quarante coudées, en rajoutant une coudée entre Kodech et Kodech Hakodachim. Ils n’y mirent pas de mur mais deux tentures, l’une côté Saint des Saints et l’autre côté Kodech, distantes d’une coudée correspondant à l’épaisseur de la cloison qu’il y avait dans le Premier Temple.

Le premier Sanctuaire, n’avait lui qu’une seule tenture, ainsi qu’il est écrit « Ce rideau sera pour vous une séparation »5.

ג. הַהֵיכָל שֶׁבָּנוּ בְּנֵי גּוֹלָה הָיָה מֵאָה אַמָּה עַל מֵאָה אַמָּה עַל רוּם מֵאָה. וְכֵן הָיְתָה מִדַּת רוּמוֹ. בָּנוּ גֹּבַהּ שֵׁשׁ אַמּוֹת אָטוּם סָתוּם כְּמוֹ יְסוֹד לוֹ. וְרוּם כָּתְלֵי הַבַּיִת אַרְבָּעִים אַמָּה וְרוּם הַכִּיּוּר שֶׁבַּתִּקְרָה אַמָּה וְעַל גַּבָּיו גֹּבַהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת פָּנוּי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַדֶּלֶף וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית דִּילְפָא. וָעֳבִי הַתִּקְרָה שֶׁעַל גַּבֵּי בֵּית דִּילְפָא אַמָּה. וּמַעֲזִיבָה גֹּבַהּ אַמָּה. וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ כְּתָלֶיהָ אַרְבָּעִים אַמָּה. וּבְגַגָּהּ גֹּבַהּ אַמָּה כִּיּוּר וְאַמָּתַיִם גֹּבַהּ בֵּית דִּילְפָא וְאַמָּה תִּקְרָה וְאַמָּה מַעֲזִיבָה וְגֹבַהּ הַמַּעֲקֶה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְטַס שֶׁל בַּרְזֶל כְּמוֹ סַיִף גָּבְהוֹ אַמָּה עַל גַּבֵּי הַמַּעֲקֶה סָבִיב כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנוּחוּ עָלָיו הָעוֹפוֹת וְהוּא הַנִּקְרָא כָּלֶה עוֹרֵב. הֲרֵי הַכּל מֵאָה אַמָּה:

3. Le Heikhal construit au retour de l’exil faisait cent coudées sur cent coudées, et une hauteur de cent coudées. Voici comment se décomposait sa hauteur :

  • ils construisirent une dalle de six coudées de hauteur, entièrement pleine, qui lui servait de fondation.
  • un mur haut de quarante coudées.
  • Un plafond décoré6 d’une coudée de hauteur.
  • Au-dessus desquelles un espace vide de deux coudées pour canaliser l’eau d’écoulement, appelé Beit Dilfa.
  • l’épaisseur du plafond au-dessus cette chambre d’écoulement était d’une coudée.
  • une chape d’une coudée.
  • une chambre supérieure dont les murs faisaient quarante coudées de hauteur.
  • Un plafond décoré d’une coudée de hauteur.
  • séparé par un vide de deux coudées (Beit Dilfa)
  • d’un plafond d’une coudée d’épaisseur,
  • couvert d’une chape d’une coudée d’épaisseur.
  • un parapet de trois coudées.
  • une lame de fer d’une coudée, acérée comme un glaive surmontait le parapet, pour empêcher les oiseaux de s’y poser, appelée Kalé Orev7.

Le tout mesurait donc cent coudées.

ד. מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח מֵאָה אַמָּה וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹנָן. אַרְבָּעָה כְּתָלִים זֶה לְפָנִים מִזֶּה וּבֵינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת פְּנוּיִין. בֵּין הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וּבֵין הַכֹּתֶל שֶׁלְּפָנִים מִמֶּנּוּ חָמֵשׁ אַמּוֹת וּבֵין כֹּתֶל שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שֵׁשׁ אַמּוֹת וּבֵין כֹּתֶל שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי שֵׁשׁ אַמּוֹת. וְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הֵן שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל עִם הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְּתָלִים. וְאֹרֶךְ קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עֶשְׂרִים אַמָּה. וּבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינוֹ וּבֵין הַקֹּדֶשׁ אַמָּה. וְאֹרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים אַמָּה. וָעֳבִי הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי שֶׁבּוֹ הַשַּׁעַר שֵׁשׁ אַמּוֹת וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה. וָעֳבִי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת. נִמְצָא הַכּל מֵאָה אַמָּה:

4. D’Ouest en Est, cent coudées dont voici le décompte :

  • quatre murs successifs limitaient trois espaces vides. Du mur le plus à l’Ouest au premier mur intérieur, cinq coudées ;
  • entre le deuxième mur et le troisième, six coudées ;
  • du troisième mur au quatrième mur, six coudées. Les distances de mur à mur incluent l’épaisseur du mur et l’espace vide.
  • la longueur du Saint des Saints vingt coudées.
  • une coudée pour l’espace entre les deux tentures séparant le Kodech du Kodech Hakodachim.
  • la longueur du Kodech quarante coudées.
  • l’épaisseur du mur de l’Est où se trouvait le portail six coudées.
  • le Oulam onze coudées,
  • et l’épaisseur du mur du Oulam, cinq coudées.

Soit en tout cent coudées.

ה. מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה אַמָּה. עֳבִי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת. וּמִכֹּתֶל אוּלָם עַד כֹּתֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְכָתְלֵי הַקֹּדֶשׁ שִׁשָּׁה כְּתָלִים זֶה לְפָנִים מִזֶּה וּבֵינֵיהֶן חֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת פְּנוּיִין. בֵּין כֹּתֶל חִיצוֹן וּבֵין הַשֵּׁנִי חָמֵשׁ אַמּוֹת. וּבֵין שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְחָמֵשׁ בֵּין שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. וּבֵין רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי שֵׁשׁ. וּבֵין חֲמִישִׁי וְכֹתֶל הַפְּנִימִי שֵׁשׁ. נִמְצָא הַכּל אַרְבָּעִים אַמָּה מִצַּד זֶה וְאַרְבָּעִים אַמָּה מִצַּד שֶׁכְּנֶגְדוֹ וְרֹחַב הַבַּיִת מִבִּפְנִים עֶשְׂרִים. הֲרֵי מֵאָה אַמָּה:

5. Du Nord au Sud, cent coudées :

  • l’épaisseur du mur du Oulam, cinq coudées ;
  • du mur du Oulam jusqu’au mur latéral du Kodech, dix coudées ;
  • les parois du Kodech comprenaient six cloisons successives délimitant entre elles cinq espaces vides ; de la plus extérieure à la suivante, cinq coudées ;
  • entre la deuxième et la troisième, trois coudées ;
  • de la troisième à la quatrième, cinq coudées ;
  • entre la quatrième et la cinquième, six coudées ;
  • et de la cinquième à la cloison la plus interne six coudées ;
  • soit quarante coudées de part et d’autre,
  • et la dimension interne du Kodech de vingt coudées,

soit un total de cent coudées.

ו. הַפִּשְׁפָּשׁ וְהוּא שַׁעַר הַקָּטָן. וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ לַהֵיכָל מִצִּדֵּי הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶמְצַע. אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל מד-ב) 'הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ'. וְשֶׁבַּצָּפוֹן בּוֹ נִכְנָסִין. וּמְהַלֵּךְ בֵּין שֵׁנִי הַכְּתָלִים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמָקוֹם פָּתוּחַ לַקֹּדֶשׁ מִשְּׂמֹאלוֹ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַהֵיכָל וּמְהַלֵּךְ עַד שַׁעַר הַגָּדוֹל וּפוֹתְחוֹ:

6. Le Pichpech (portillon) est une petite porte. Il y avait deux portillons d’accès au Heikhal de part et d’autre de la Grande Porte qui était au milieu de la largeur du Heikhal, l’un au Nord et l’autre au Sud.

Celui du Sud ne fut jamais utilisé, et c’est à son propos que Ezéchiel explique « cette porte restera fermée et ne devra pas être ouverte »8.

C’est par celui du Nord que l’on passait, progressant entre deux cloisons jusqu’à arriver à un endroit ouvert sur la gauche vers le Kodech. C’est par ici que l’on accédait au Heikhal pour aller ensuite jusqu’à la Grande Porte pour l’ouvrir.9

ז. הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל הָיָה רָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וְאַרְבַּע דַּלְתוֹת הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ. הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת לְכַסּוֹת אֲחוֹרֵי הַדְּלָתוֹת:

7. La Grande Porte était large de dix coudées, et haute de vingt coudées. Elle avait quatre vantaux : deux à l’intérieur et deux à l’extérieur. Les vantaux extérieurs s’ouvraient vers l’intérieur, recouvrant l’épaisseur du mur. Les vantaux intérieurs s’ouvraient dans l’intérieur même du Heikhal et se rabattaient contre le mur .

ח. פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם הָיָה גָּבוֹהַּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים. וְלֹא הָיָה לוֹ שְׁעָרִים. וְחָמֵשׁ מַלְתְּרִיּוֹת שֶׁל מִילָא הָיוּ עַל גַּבֵּי פִּתְחוֹ מִלְּמַעְלָה. הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. וְכָל אַחַת מֵחֲמִשְׁתָּן עוֹדֶפֶת עַל שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה. וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת:

8. Le Portail du Oulam était haut de quarante coudées, large de vingt, et ne comportait pas de vantail.10

Cinq corniches en bois précieux11 surplombaient l’ouverture. La corniche inférieure débordait la largeur de l’ouverture d’une coudée de part et d’autre, et chacune des cinq dépassait celle du dessous d’une coudée de chaque côté. La cinquième corniche mesurait donc trente coudées de large.

Une couche de pierres les séparait l’une de l’autre.

ט. הַהֵיכָל הָיָה בִּנְיָנוֹ רָחָב מִלְּפָנָיו וְצַר מֵאֲחוֹרָיו כְּמוֹ אֲרִי. וִיצִיעִים הָיוּ מַקִּיפִין לַבַּיִת כֻּלּוֹ מִסָּבִיב חוּץ לְכֹתֶל הַמְּסִבָּה. וְיָצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ וְרֹבֶד עַל גַּבָּהּ שֵׁשׁ וְיָצִיעַ אֶמְצָעִית שֵׁשׁ וְרֹבֶד עַל גַּבָּהּ שֶׁבַע וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַע שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו-ו) 'הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה' וְגוֹ'. וְכֵן הָיוּ הַשָּׁלֹשׁ יְצִיעִים מַקִּיפִים לַבַּיִת מִשְּׁלֹשָׁה רוּחוֹתָיו וְכֵן סָבִיב לְכָתְלֵי הָאוּלָם מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה כָּךְ הָיוּ אַמָּה אַחַת חָלָק וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְאַמָּה חָלָק וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת עַד לְמַעְלָה. וְנִמְצְאוּ הָרְבָדִין מֻקָּפִין לַכְּתָלִים. רֹחַב כָּל רֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת עַד לְמַעְלָה. וּבֵין כָּל רֹבֶד וְרֹבֶד אַמָּה. וְרֹבֶד הָעֶלְיוֹן הָיָה רָחְבּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:

9. Le Temple était large de devant et étroit par derrière, tel un lion accroupi.

Des galeries faisaient tout le tour de la construction, à l’extérieur du mur de la Messibah12 .

La galerie13 inférieure faisait 5 coudées de large et était couverte par un toit de six coudées, la galerie du milieu six coudées et son toit sept coudées et la galerie supérieure sept coudées, ainsi qu’il est dit « et le balcon inférieur etc... »14 . Ces trois galeries entouraient le Heikhal de ses trois côtés.

De même, tout autour du Oulam du bas jusqu’en haut, il y avait une coudée lisse puis un bandeau15 de trois coudées, une coudée lisse puis un bandeau de trois coudées, jusqu’en haut. Ces reliefs entouraient tous les murs. Leur profondeur était de trois coudées avec une coudée entre chaque bandeau. Le bandeau supérieur faisait lui quatre coudées de large.

י. כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים שֶׁבֵּין הַכְּתָלִים הֵם הַנִּקְרָאִים תָּאִים. נִמְצְאוּ הַתָּאִים הַמֻּקָּפִין לַמִּקְדָּשׁ חֲמִשָּׁה מִן הַצָּפוֹן וַחֲמִשָּׁה מִן הַדָּרוֹם וּשְׁלֹשָׁה מִן הַמַּעֲרָב. וְשָׁלֹשׁ דְּיוֹטוֹת הָיוּ דְּיוֹטָא עַל גַּבֵּי דְּיוֹטָא. נִמְצְאוּ ט''ו תָּאִים בַּדָּרוֹם חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶן וְכֵן בַּצָּפוֹן חֲמִשָּׁה עָשָׂר. וּשְׁמוֹנָה תָּאִים הָיוּ בַּמַּעֲרָב שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת הַכּל ל''ח תָּאִים:

10. Tous ces espaces vides entre les cloisons s’appellent les loges. Disposés autour du Sanctuaire, il y avait cinq espaces au Nord, cinq au Sud, et trois à l’Ouest. Ils étaient séparés en trois niveaux superposés, ce qui aménageait quinze loges au Sud : cinq dessous, cinq dessus et cinq par-dessus ; de même, quinze loges au Nord ; huit loges à l’Ouest : trois puis trois dessus, et deux par-dessus sur un seul niveau. Il y avait en tout 38 loges.

יא. שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַתָּאִים. אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין. וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית בַּתָּא שֶׁבַּדְּיוֹטָא הָאֶמְצָעִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים. אֶחָד לַתָּא מִיָּמִין. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאֶחָד לַמְּסִבָּה. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ. וְאֶחָד לַהֵיכָל:

11. Chaque loge avait trois ouvertures s’ouvrant l’une sur la loge de droite, l’une sur la loge de gauche et une sur la loge supérieure. A l’angle Nord-Est, la loge de l’étage du milieu avait cinq ouvertures : une vers la loge de droite, une vers la loge supérieure, une vers la Messibah, une vers la loge où se trouvait le portillon, et la dernière vers le Heikhal.

יב. וּמְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִין לְגַגּוֹת הַתָּאִים. הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב הָלַךְ אֶת כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב. הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב הָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם הָלַךְ אֶת כָּל פְּנֵי הַמַּעֲרָב עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם. הִגִּיעַ לַדָּרוֹם הָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח וְהָיָה מְהַלֵּךְ לַדָּרוֹם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיָה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם:

12. Une rampe (Messibah) montait du coin Nord-Est au coin Nord Ouest, par lequel on montait sur le toit des loges. On montait face à l’Ouest en parcourant tout la face Nord du Sanctuaire, jusqu’à arriver à la face Ouest. De là on se tournait vers le Sud, et l’on montait en longeant la face Ouest, jusqu’à arriver à la face Sud. Arrivé à l’angle Sud Ouest, on se tournait vers l’Est pour monter en parcourant la face Sud, jusqu’à arriver à la porte de la chambre supérieure, car cette porte s’ouvrait au Sud.

יג. וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיוּ שְׁתֵּי כְּלוּנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז שֶׁבָּהֶן עוֹלִין לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה. וְרָאשֵׁי פִּסְפְּסִין הָיוּ מַבְדִּילִין בַּעֲלִיָּה בֵּין גַּג הַקֹּדֶשׁ לְגַג קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וְלוּלִין הָיוּ פְּתוּחִין בָּעֲלִיָּה לְבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים שֶׁבָּהֶן מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִין בְּתֵבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶם מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וּפַעַם אַחַת בְּשָׁנָה מִפֶּסַח לְפֶסַח מְלַבְּנִין אֶת הַהֵיכָל:  

13. Près de la porte se trouvaient deux mâts en cèdre qui permettaient de monter jusqu’au toit de la chambre supérieure. Dans la Chambre, des extrémités de poutre16 délimitaient le plafond du Kodech du plafond du Kodech Hakodachim. Des trappes y étaient ouvertes au plafond du Kodech Hakodachim par lesquelles on descendait les ouvriers (chargés de l’entretien des murs du Saint des Saints) dans des nacelles17 afin qu’ils ne puissent admirer la beauté du Saint des Saints.18 Une fois par an, de Pessa’h en Pessa’h, on ravalait les murs du Heikhal.