א. הַמִּזְבֵחַ מְקוֹמוֹ מְכֻוָּן בְּיוֹתֵר. וְאֵין מְשַׁנִּין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כב-א) 'זֶה מִזְבַּח לְעוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל'. וּבַמִּקְדָּשׁ נֶעֱקַד יִצְחָק אָבִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב-ב) 'וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה'. וְנֶאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב ג-א) 'וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלַיִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי':

1. L’Autel a un emplacement extrêmement précis, et on ne doit jamais le changer, ainsi qu’il est dit : « Ceci est l’Autel pour les holocaustes d’Israël »1.

C’est sur l’emplacement du Temple que Isaac notre père fut mis sur l’Autel, ainsi qu’il est dit : « Pars vers le pays de Moriah »2, et il est dit dans les Chroniques : « Salomon commença à construire la maison de D.ieu à Jérusalem, sur la montagne de Moriah, au lieu qui avait été révélé à David son père, et que David avait préparé, à l’emplacement de la grange d’Arnon le Jébuséen »3.

ב. וּמָסֹרֶת בְּיַד הַכּל שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁבָּנָה בּוֹ דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הַמִּזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הוּא הַמָּקוֹם שֶׁבָּנָה בּוֹ אַבְרָהָם הַמִּזְבֵּחַ וְעָקַד עָלָיו יִצְחָק. וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁבָּנָה בּוֹ נֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה. וְהוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב עָלָיו קַיִן וְהֶבֶל. וּבוֹ הִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קָרְבָּן כְּשֶׁנִּבְרָא וּמִשָּׁם נִבְרָא. אָמְרוּ חֲכָמִים אָדָם מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא:

2. C’est une tradition acceptée par tous4 que l’endroit même où David puis Salomon placèrent l’Autel, la grange de Aravnah, est à l’emplacement de l’Autel construit par Abraham pour y sacrifier Isaac, et aussi le lieu où Noé construisit un autel en sortant de l’Arche, l’autel même où Caïn et Abel apportèrent leur offrande, le lieu où Adam fit une offrande après avoir été créé, et c’est de cet endroit là qu’il fut créé. Nos Sages ont enseigné : « l’homme fut créé de l’endroit où il trouverait son pardon »5 .

ג. מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ מְכֻוָּנוֹת הַרְבֵּה וְצוּרָתוֹ יְדוּעָה אִישׁ מֵאִישׁ. וּמִזְבֵּחַ שֶׁבָּנוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה כְּעֵין מִזְבֵּחַ שֶׁעָתִיד לְהִבָּנוֹת עָשׂוּהוּ וְאֵין לְהוֹסִיף עַל מִדָּתוֹ וְלֹא לִגְרֹעַ מִמֶּנָּה:

3. Les dimensions de l’Autel sont très précises, et sa forme connue par une transmission directe de maître à élève.

L’Autel construit par les exilés à leur retour de Babel le fut à la ressemblance de l’Autel qui sera reconstruit un jour, et il n’y a pas à augmenter ou diminuer ses dimensions.

ד. וּשְׁלֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶם מִן הַגּוֹלָה. אֶחָד הֵעִיד לָהֶן עַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶחָד הֵעִיד לָהֶן עַל מִדּוֹתָיו. וְאֶחָד הֵעִיד לָהֶן שֶׁמַּקְרִיבִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בַּיִת:

4. Trois Prophètes revinrent avec eux de l’exil6. L’un témoigna sur l’exactitude de l’emplacement de l’Autel, l’un sur ses dimensions, l’un témoigna que l’on pouvait apporter sur cet Autel tous les sacrifices, même sil ne s'y trouve pas de Temple.

ה. מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה משֶׁה וְשֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה וְשֶׁעָשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְשֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת כֻּלָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת גֹּבַהּ כָּל אֶחָד מֵהֶן. וְזֶה הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כז-א) 'וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ' מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה בִּלְבַד. וּמִזְבֵּחַ שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְכֵן הֶעָתִיד לְהִבָּנוֹת מִדַּת אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ ל''ב אַמּוֹת עַל ל''ב אַמּוֹת:

5. L’Autel construit par Moïse, comme l’Autel construit par Salomon et celui construit par les exilés, comme l’Autel qui sera reconstruit, tous mesurent dix coudées de hauteur chacun. Le texte de la Torah qui enseigne « trois coudées de hauteur »7 désigne l’emplacement du bûcher seulement.

L’Autel construit par les exilés, comme l’Autel qui sera reconstruit, ont pour longueur et largeur 32 coudées sur 32 coudées.

ו. עֶשֶׂר אַמּוֹת שֶׁל גֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ מֵהֶן בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים וּמֵהֶן בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּשְׁאָר כָּל אַמּוֹת הַבִּנְיָן בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְגֹבַהּ כָּל הַמִּזְבֵּחַ נ''ח טְפָחִים:

6. Les dix coudées de la hauteur de l’Autel comportent des coudées de cinq palmes et des coudées de six palmes. Toutes les autres coudées mentionnées dans la construction du Temple sont des coudées de six palmes. La hauteur de tout l’Autel était de 58 palmes.8

ז. וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתוֹ וְצוּרָתוֹ. עָלָה חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְכָנַס חֲמִשָּׁה טְפָחִים זֶהוּ יְסוֹד. נִמְצָא רֹחַב שְׁלֹשִׁים אַמָּה וּשְׁנֵי טְפָחִים עַל רֹחַב שְׁלֹשִׁים אַמָּה וּשְׁנֵי טְפָחִים. עָלָה שְׁלֹשִׁים טְפָחִים וְכָנַס חֲמִשָּׁה טְפָחִים זֶהוּ סוֹבֵב [עָלָה י''ח טְפָחִים זֶהוּ מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה] נִמְצָא רָחְבּוֹ שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים עַל שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים [עָלָה י''ח טְפָחִים וְכוֹנֵס לְקֶרֶן זָוִית שֶׁל הַי''ח בִּנְיָן חָלוּל מְרֻבָּע לְכָל אַרְבַּע קְרָנוֹת] וּמְקוֹם הַקְּרָנוֹת אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה סָבִיב. וְכֵן מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַמָּה סָבִיב. נִמְצָא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה * רָחְבּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבָּעָה טְפָחִים עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת וְאַרְבָּעָה טְפָחִים:

7. Voici les dimensions et la forme de l’Autel.

Une hauteur de cinq palmes et un retrait de cinq palmes définissent le Yessod (soubassement). L’édifice fait maintenant une longueur de 30 coudées et 2 palmes sur une largeur de 30 coudées et 2 palmes.

Une élévation de 30 palmes et un retrait de 5 palmes définissent le Sovev chemin de ronde. (18 palmes plus haut, c’est le niveau du bûcher). Il y a maintenant une largeur de 28 coudées et 4 palmes sur 28 coudées et 4 palmes. (A une hauteur de 18 palmes de plus, à l’intérieur de ces quatre coins, un élément creux de section carrée). La projection de ces coins - une coudée sur une coudée - occupait une coudée en périphérie du bûcher.

De même le chemin de passage des Cohanim occupait la largeur d’une coudée sur tout le pourtour.

Il se trouve donc que le bûcher avait un emplacement de 24 coudées et 4 palmes de largeur sur 24 coudées et 4 palmes.

ח. גֹּבַהּ כָּל קֶרֶן וְקֶרֶן חֲמִשָּׁה טְפָחִים. וְרִבּוּעַ כָּל קֶרֶן אַמָּה עַל אַמָּה. וְאַרְבַּע הַקְּרָנוֹת חֲלוּלוֹת הָיוּ מִתּוֹכָן. * וְגֹבַהּ מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה י''ח טְפָחִים. נִמְצָא חֲצִי גֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ כ''ט טְפָחִים מִסּוֹף הַסּוֹבֵב וּלְמַטָּה:

8. La hauteur de chaque corne était de 5 palmes, et la surface de chacune une coudée sur une coudée. Ces quatre cornes étaient creuses à l’intérieur.

Le bûcher était à 18 palmes de hauteur.

Le milieu de la hauteur de l’Autel - 29 palmes - se trouvait donc en dessous du Sovev.9

ט. וְחוּט שֶׁל סִקְרָה הָיָה חוֹגֵר בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ [כְּשִׁשָּׁה טְפָחִים מִסּוֹף הַסּוֹבֵב וּלְמַטָּה] לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. וְנִמְצָא גָּבְהוֹ מִן הָאָרֶץ עַד מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה תֵּשַׁע אַמּוֹת פָּחוֹת טֶפַח:

9. Un ruban rouge entourait l’Autel à mi-hauteur (à six palmes en dessous du Sovev), pour délimiter les sangs exprimés vers le haut des sangs aspergés10 vers le bas.

La hauteur du sol jusqu’à la base du bûcher est donc de 9 coudées moins une palme.

י. יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ לֹא הָיָה מַקִּיף מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו כְּמוֹ הַסּוֹבֵב. אֶלָּא הָיָה הַיְסוֹד מָשׁוּךְ כְּנֶגֶד כָּל רוּחַ צָפוֹן וּמַעֲרָבִי וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת. וְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד:

10. Le Yessod n’entourait pas complètement l’Autel des quatre côtés comme le faisait le Sovev. Il s’étendait sur tout le côté Nord et le côté Ouest, et occupait une coudée sur le côté Sud et une coudée sur le côté Est, l’angle Sud Est étant dépourvu de Yessod.

יא. וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים כְּמִין שֵׁנִי חֳטָמִין דַּקִּין. וְהֵן הַנִּקְרָאִין שִׁיתִין שֶׁהַדָּמִים יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לַנַּחַל קִדְרוֹן:

11. A l’angle Sud-Ouest du Yessod, se trouvaient deux trous, comme deux fins canaux, appelés Chittim11, par lesquels les sangs s’écoulaient dans une fosse située sous cet angle, et s’y mélangeaient au ruisseau12 qui les conduisait à la rivière du Kidron.

יב. וּלְמַטָּה בָּרִצְפָּה בְּאוֹתוֹ הַקֶּרֶן הָיָה מְקוֹם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת קְבוּעָה בָּהּ שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁיתִין וּמְנַקִּין אוֹתוֹ:

12. A la base de ce même angle, sur le sol, un regard d’une coudée sur une coudée, fermé par une dalle de marbre portant un anneau, par lequel on accédait à la fosse pour la nettoyer.

יג. וְכֶבֶשׁ הָיָה בָּנוּי לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה עַל רֹחַב ט''ז אַמָּה וְהָיָה אוֹכֵל בָּאָרֶץ שְׁלֹשִׁים אַמָּה מִצַּד הַמִּזְבֵּחַ. וּפוֹרֵחַ מִמֶּנָּה אַמָּה עַל הַיְסוֹד וְאַמָּה עַל הַסּוֹבֵב. וַאֲוִיר מְעַט הָיָה מַפְסִיק בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לִתֵּן הָאֵיבָרִים לַמִּזְבֵּחַ בִּזְרִיקָה. וְגֹבַהּ הַכֶּבֶשׁ תֵּשַׁע אַמּוֹת פָּחוֹת שְׁתוּת עַד כְּנֶגֶד הַמַּעֲרָכָה:

13. La Rampe était construite au sud de l’Autel, d’une longueur de 32 coudées pour une largeur de 16 coudées, et elle occupait au sol une longueur de 30 coudées en avant de l’Autel. Elle s’avançait d’une coudée sur le Yessod et d’une coudée sur le Sovev, mais était un peu séparée de l’Autel afin que les membres soient jetés sur l’Autel.

La hauteur de la Rampe comme le niveau du bûcher était de 9 coudées moins une palme.

יד. וּשְׁנֵי כְּבָשִׁים קְטַנִּים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ שֶׁבָּהֶם פּוֹנִים לַיְסוֹד וְלַסּוֹבֵב וּמֻבְדָּלִין מִן הַמִּזְבֵּחַ כִּמְלֹא נִימָא. וְחַלּוֹן הָיְתָה בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ אַמָּה עַל אַמָּה * וּרְבוּבָה הָיְתָה נִקְרֵאת. שֶׁבָּהּ נוֹתְנִין פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף עַד שֶׁתַּעֲבֹר צוּרָתָהּ וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:

14. Deux rampes accessoires s’en dégageaient par lesquelles on accédait au Yessod13 et au Sovev14, dont elles étaient séparées par un fin sillon.

Une niche était ouverte sur le flanc Ouest de la Rampe, d’une coudée sur une coudée, nommée Revouvah15, où l’on déposait les offrandes expiatoires d’oiseaux jugées impropres16, en attendant qu’elles se gâtent et soient emportées à l’incinération.

טו. וּשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בְּמַעֲרַב הַכֶּבֶשׁ אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו אֶת הָאֵיבָרִים וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו כְּלֵי הַשָּׁרֵת:

15. Deux tables étaient disposées à l’Ouest de la Rampe, l’une en marbre17 sur laquelle on posait les découpes des animaux sacrifiés, et l’autre en argent sur laquelle étaient disposés les instruments du Culte.

טז. כְּשֶׁבּוֹנִין הַמִּזְבֵּחַ בּוֹנִין אוֹתוֹ כֻּלּוֹ אָטוּם כְּמִין עַמּוּד וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ חָלָל כְּלָל. אֶלָּא מֵבִיא אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת וּמֵבִיא סִיד וְזֶפֶת וְקוּנְיָא וּמְמַחֶה וְשׁוֹפַךְ לְתוֹךְ מַלְבֵּן גָּדוֹל כְּמִדָּתוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹלֶה. וְנוֹתֵן בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן גּוּף שֶׁל עֵץ אוֹ אֶבֶן בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית כְּמִדַּת הַיְסוֹד. וְכֵן נוֹתֵן בְּתוֹךְ כָּל קֶרֶן וְקֶרֶן עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַבִּנְיָן וְיָסִיר הַגּוּפִים שֶׁבְּתוֹךְ הַבִּנְיָן כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר קֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית בְּלֹא יְסוֹד וְיִשָּׁאֲרוּ הַקְּרָנוֹת חֲלוּלִין:

16. Lorsque l’on construit l’Autel, on le construit en un bloc massif, comme une colonne, sans y laisser d’espace creux.

On apporte des moellons entiers, petits et grands, de la chaux, de la poix et du vernis d’émail, que l’on mélange et on procède à l’assemblage dans un coffrage à la taille de l’Autel, niveau par niveau.

On incorpore à l’assemblage une pièce de bois ou de pierre de la taille du Yessod au coin Sud-Est, et on procède ainsi pour les quatre cornes, jusqu’à l’achèvement de l’ouvrage. Ces pièces seront ensuite retirées pour laisser l’angle Sud-Est sans soubassement et les cornes creuses.

יז. אַרְבַּע קְרָנוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ וִיסוֹדוֹ וְרִבּוּעוֹ מְעַכְּבִין. וְכָל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן יְסוֹד וְכֶבֶשׁ וְרִבּוּעַ הֲרֵי הוּא פָּסוּל שֶׁאַרְבַּעְתָּן מְעַכְּבִין. אֲבָל מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵינָן מְעַכְּבִין. וְהוּא שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת כְּשִׁעוּר מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שֶׁל מִזְבַּח מִדְבָּר:

17. Les quatre cornes de l’Autel, le Yessod et la forme carrée sont indispensables à l’Autel.

Un Autel à qui manquerait une corne, ou le Yessod, ou la forme carrée, ou la Rampe est impropre au Culte car ces quatre conditions sont suspensives.

Par contre les dimensions en longueur, largeur et hauteur ne sont pas impératives, ceci à condition de ne pas faire moins qu’une coudée au carré sur trois coudées de hauteur, comme l’Autel du désert.

יח. מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם מִבִּנְיָנוֹ אִם נִפְגַּם מִבִּנְיָנוֹ טֶפַח פָּסוּל פָּחוֹת מִטֶּפַח כָּשֵׁר וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּנִּשְׁאָר אֶבֶן פְּגוּמָה:

18. Si une partie du crépi de l’Autel de la taille d’une palme s’est abîmée, l’Autel est impropre au Culte. Pour moins d’une palme, il est utilisable, à condition qu’il n’y ait pas dans la partie abîmée de pierre éraillée.