| אחַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנ֖וֹת מִזְבְּחֽוֹתֵיכֶֽם: |
| |
|
בעט ברזל:
משל הוא כלומר חקוקה בשיקוע ואין נוחה למחוק, ומדרש אגדה בעט ברזל בצפורן שמיר על ידי ירמיה שנקרא עמוד ברזל ועל ידי יחזקאל שנאמר לו כשמיר חזק מצור נתתי מצחך:
|
| |
|
חרושה:
חקוקה כזה שהוא חורש בעומק:
|
| |
|
על לוח לבם:
שאינם שוכחין עכו"ם שלהם:
|
| בכִּזְכֹּ֚ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַֽאֲשֵֽׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת: |
| |
|
כזכור בניהם מזבחותם:
כזכירת בניהם כן היתה להם זכירת מזבחותם כאדם שיש לו געגועין על בנו:
|
| |
|
ואשריהם:
אשר על עץ רענן:
|
| |
|
על עץ:
כמו אצל וכת"י תחות כל אילן עבוף:
|
| גהֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵֽילְךָ֥ כָל־אֽוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּֽמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ: |
| |
|
הררי בשדה:
ירושלים היושבת בהר המישור כל סביב העיר מישור שדה ול' הררי כמו ערבי (ישעיה יג) על שם שיושב בערבה מונטיינד"ש בלעז יושבי ההר (ס"א יושבת ההר):
|
| |
|
חילך:
כמו ממונך:
|
| |
|
במותיך בחטאת:
במותך עשויות בחטא לשם עכו"ם בכל גבוליך:
|
| דוְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּֽחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַֽעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד: |
| |
|
ושמטתה:
על כרחך תשמט ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם ושבתה הארץ (ויקרא כ״ה:ב׳):
|
| |
|
ובך:
אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך שלא עשית רצוני להשמיטה, ד"א ובך מנחלתך ובך אנקם מנחלתך שאגלה אותך ממנה:
|
| |
|
כי אש קדחתם באפי:
יקדתם בנחירי:
|
| הכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אָר֚וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהֹוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ: |
| |
|
אשר יבטח באדם:
בחרישו וקצירו לומר אזרע בשביעית ואוכל:
|
| |
|
זרועו:
כמו עזרו וכן תרגם יונתן רוחצניה:
|
| |
|
ומן ה' יסור לבו:
שהבטיחו וצויתי את ברכתי לכם (שם) כך שמעתי:
|
| ווְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּֽעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּי־יָב֣וֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֚ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב: |
| |
|
כערער:
כעץ יחידי ל' ערירי (בראשית טו) ויש אומר דגאשטי"ה בלעז ומנחם פי' שם עץ מעצי היער וערער שמו וכן פי' כערער במדבר עץ אחד מעצי היער:
|
| |
|
בערבה:
לשון מישור:
|
| |
|
חררים:
יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל׳:ל׳):
|
| |
|
ארץ מליחה:
ארץ שהיא מליחה ולא תהא מיושבת:
|
| זבָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ: |
| חוְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ | שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֚א יִרְאֶה֙ (כתיב יִרְאֶ֙) כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֚ת בַּצֹּ֙רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵֽעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי: |
| |
|
ולא יראה:
העץ כי יבא חום:
|
| |
|
בצורת:
ל' רעב פאמצ"א בלעז, ל"א בצורת ל' מבצר וכן חברו מנחם:
|
| |
|
לא ידאג:
לא יפחד:
|
| טעָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ: |
| |
|
עקוב הלב:
מלא תואנה ועקובה מכל רעה:
|
| |
|
ואנוש:
לשון חולי וחליו הוא זה:
|
| |
|
מי ידענו:
הוא סבור מי ידענו אני ה' חוקרו:
|
| יאֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֚ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו (כתיב כִּדְרָכָ֔ו) כִּפְרִ֖י מַֽעֲלָלָֽיו: |
| יאקֹרֵ֚א דָגָר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּֽחֲצִ֚י יָמָיו֙ (כתיב יָמָו֙) יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַֽחֲרִית֖וֹ יִֽהְיֶ֥ה נָבָֽל: |
| |
|
קורא דגר:
קוק"ו גלונצנ"ט בלעז:
|
| |
|
ולא ילד:
הקורא הזה מושך אחריו אפרוחים שלא ילד דגר. ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו ואלו שהקורא דגר לא ילכו אחריו משיגדלו שאינם מינו כך עושה עושר ולא במשפט:
|
| |
|
יהיה נבל:
מתקרי רשיעא:
|
| יבכִּסֵּ֣א כָב֔וֹד מָר֖וֹם מֵֽרִאשׁ֑וֹן מְק֖וֹם מִקְדָּשֵֽׁנוּ: |
| |
|
כסא כבוד וגו':
לפי שבא לומר כל עוזביך יבושו מתחיל בקילוסו של מקום ומדבר לפניו אתה שכסא כבוד ומרום מראשית בריאת עולם ומכוון כנגד מקדשנו:
|
| יגמִקְוֵ֚ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה כָּל־עֹֽזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ וְסוּרַי֙ (כתיב יְסוּרַי֙) בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָֽזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהֹוָֽה: |
| |
|
מקוה ישראל:
ה' יושב עליו לפיכך כל עוזביך יבושו:
|
| |
|
וסורי בארץ יכתבו:
אותם שסרים מדברי שאינם שומעים שליחותי בקברות תחתיות ארץ יכתבו:
|
| ידרְפָאֵ֚נִי יְהֹוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הוֹשִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה: |
| |
|
כי תהלתי אתה:
בך אני מתהלל ומתפאר לומר שאתה מושיעי:
|
| |
|
תהלתי:
וונטנצ"א בלעז:
|
