Emor Lecture de la Torah

Yechezkel (Ezekiel) פרק מד

טווְהַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת־מִשְׁמֶ֚רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֚וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְעָֽמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
		והכהנים הלוים. משבט לוי:
		בני צדוק. לפי שהיה כ"ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו:
		בתעות. קנאינשר"ר בלע"ז:
טזהֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל־מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל־שֻׁלְחָנִ֖י לְשָֽׁרְתֵ֑נִי וְשָֽׁמְר֖וּ אֶת־מִשְׁמַרְתִּֽי:
יזוְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶל־שַֽׁעֲרֵי֙ הֶֽחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹא־יַֽעֲלֶ֚ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָֽׁרְתָ֗ם בְּשַֽׁעֲרֵ֛י הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה:
		אל שערי החצר הפנימית. לפני ולפנים בי"ה:
		ולא יעלה עליהם צמר. תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו בי"ה בעבודת פנים:
		וביתה. ולפנים:
יחפַּֽאֲרֵ֚י פִשְׁתִּים֙ יִֽהְי֣וּ עַל־רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִֽהְי֖וּ עַל־מָתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע:
		פארי. קאפייל"ש בלע"ז:
		לא יחגרו ביזע. שנינו בברייתא אין חוגרין במקום שמזיעין לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם שהוא מקום זיעה אנלאשויי"רא בלע"ז ל"א אסרה התורה לכהנים מלבושי הצמר כי הצמר מזיע הגוף ומזיע את הבשר, (סא"א):
יטוּ֠בְצֵאתָם אֶל־הֶֽחָצֵ֨ר הַחִֽיצוֹנָ֜ה אֶל־הֶֽחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָה֘ אֶל־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר־הֵ֙מָּה֙ מְשָֽׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹֽא־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם:
		אל החצר החיצונה. לפי שהיה מדבר בהיכל לפני ולפנים וקראם חצר הפנימית ואצלם יש לו לקרות עזרת ישראל חצר החיצונה לכך הוצרך לכפול שתי פעמים לומר שעל עזרת נשים הוא אומר מקום שכל ישראל נכנסין:
		והניחו אותם בלשכות הקודש. כמו שאמר מרע"ה (ויקרא ט״ז:כ״ג) ופשט את בגדי הבד אשר לבש והניחם שם:
		ולא יקדשו את העם. ת"י ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון כלומר לא יגעו אל העם בבגדיהם הקדושים שאין בגדי חול טהורין אצל בגדי הקודש:
כוְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶֽם:
		וראשם לא יגלחו. להעביר את כל השער:
		ופרע לא ישלחו. גידול שער לא ירבו:
		כסום יכסמו. ככוסמת הזו שסדורין בשבולת ראשו של זה לצד עיקרו של זה כך שמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל ויתכן לפרשו לשון מדת דבר השוה לא גזיזת ראש ולא גדול שער אלא במדה שוה אמולי"ר בלע"ז:
כאוְיַ֥יִן לֹֽא־יִשְׁתּ֖וּ כָּל־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל־הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית:
		בבואם אל החצר הפנימית. אל ההיכל:
כבוְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ:
		כי אם בתולות. יקחו הכהנים הגדולים אבל יש מן הכהנים אשר יקחו את האלמנה כגון הדיוטין וזהו מכהן יקחו יש מן הכהן שמותרין באלמנה, מצאתי:
		אשר תהיה אלמנה. גמורה פרט לגרושה וחלוצה אע"פ שפנויה היא אסורה אף להדיוט:
כגוְאֶת־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵֽין־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יֽוֹדִעֻֽם:
כדוְעַל־רִ֗יב הֵמָּה יַֽעַמְד֣וּ לְמִשְׁפָּ֔ט (כתיב לְִשְׁפָּ֔ט) בְּמִשְׁפָּטַ֖י יִשְׁפְּטֻ֑הוּ (כתיב וִשְׁפְּטֻ֑הוּ) וְאֶת־תּֽוֹרֹתַ֚י וְאֶת־חֻקֹּתַי֙ בְּכָל־מֽוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ:
כהוְאֶל־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטָמְאָ֑ה כִּ֣י אִם־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶׁר־לֹא־הָֽיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ:
כווְאַֽחֲרֵ֖י טָֽהֳרָת֑וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ־לֽוֹ:
		ואחרי טהרתו. אחר פרישתו מן המת כך שנויה במ"ק:
כזוּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל־הֶֽחָצֵ֚ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
		וביום בואו. תחילה אל הקדש להתחנך לעבודה יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שלו כך שנויה במ"ק שהכהן הדיוט טעון עשירית האיפה ביום חינוכו כענין שנאמר (שם ו') זה קרבן אהרן ובניו וגו' וכמו שמפרש במסכת מנחות:
כחוְהָיְתָ֚ה לָהֶם֙ לְֽנַֽחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַֽחֲלָתָ֑ם וַֽאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא־תִתְּנ֚וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם:
		והיתה להם. הכהונה לנחלה:
כטהַמִּנְחָה֙ וְהַֽחַטָּ֣את וְהָֽאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹֽאכְל֑וּם וְכָל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִֽהְיֶֽה:
		חרם. לשון קדש וכן כל לשון חרמה שהוא על הקדש:
לוְרֵאשִׁית֩ כָּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכָל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמֹ֣תֵיכֶ֔ם לַכֹּֽהֲנִ֖ים יִֽהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֚ית עֲרִיסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ:
		להניח. אפושי"ר בלע"ז כמו (שמות ח׳:י״ב) וינח בכל גבול מצרים:
לאכָּל־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן־הָע֖וֹף וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹֽאכְל֖וּ הַכֹּֽהֲנִֽים:
		כל נבלה וטרפה וגו'. לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטריפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטריפות כך פירשו רבותינו: