Yirmiyahu (Jeremiah) פרק מו

יגהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכּ֖וֹת אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
    לבא נבוכדראצר  זו מכה שניי' שהחריב נבוכדנצר את מצרים בשנת עשרים ושבע למלכו (יחזקאל כ״ט:י״ד) כמו ששנינו בסדר עולם:
ידהַגִּ֚ידוּ בְמִצְרַ֙יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעוּ בְמִגְדּ֔וֹל וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי־אָֽכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ:
    התיצב והכן לך  כנגד המלחמה, והכן ואתקין:
טומַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהֹוָ֖ה הֲדָפֽוֹ:
    נסחף  נשטפו והחליקו גבוריך כמו מטר סוחף (משלי כ״ח:ג׳) נסתחפה שדהו בלשון משנה ומנחם חברו לשון כליון וכן חבר מטר סוחף ודונש פתר מטר סוחף כמו מטר סועף כמו מסעף פארה במערצה (ישעיהו י׳:ל״ג):
טזהִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה | וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה:
    הרבה כושל  הקב"ה שהדפו והרבה לו מכשול:
    גם נפל  נתקבצו איש אל רעהו לאמר נקומה ונשובה אל עמנו ממקום שיצאנו משם להלחם:
    חרב היונה  חרבא דסנאה דהיא כחמר מרויא, היונה לשון יין ל"א לשון אונאה:
יזקָֽרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֚ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶֽעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד:
    קראו שם  במלחמה הכריזו משל של חרפה:
    פרעה מלך מצרים שאון  שהיה מגביה קול שאונו תשואות להתהלל בחיילותיו:
    העביר המועד  שייעד היום מלחמה קבוע לצאת ולהלחם ולא יצא ועבר יום זמן המועד:
יחחַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ כִּי כְּתָב֣וֹר בֶּֽהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֽוֹא:
    כי כתבור בהרים  כי כאשר דבר אמת הוא שתבור קבוע בהרים והר הכרמל על הים כן באמת יבא הדבר הזה על מצרים:
יטכְּלֵ֚י גוֹלָה֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת־מִצְרָ֑יִם כִּֽי־נֹף֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְנִצְּתָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב:
    כלי גולה  אדם יוצא לדרך מתקן לו חמת ומקדה של חרס לשתות בה:
    ונצתה  לשון ציה:
כעֶגְלָ֥ה יְפֵֽה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא:
    עגלה יפהפיה  מלכותא יאייא:
    קרץ  עממין קטולין קרץ לשון חתוך וכן מחומר קרצתי (איוב לג):
    מצפון  מבבל:
כאגַּם־שְׂכִרֶ֚יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי־גַם־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י י֥וֹם אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם:
    שכיריה  שריה כמו בתער השכירה (ישעיה ז):
    מרבק  קופל"א בלעז:
    הפנו  פנו עורף לבקש לנוס:
כבקוֹלָ֖הּ כַּנָּחָ֣שׁ יֵלֵ֑ךְ כִּֽי־בְחַ֣יִל יֵלֵ֔כוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת֙ בָּ֣אוּ לָ֔הּ כְּחֹֽטְבֵ֖י עֵצִֽים:
    קולה כנחש ילך  הרי הנחש בא ללמד על מצרים ונמצא למד למדנו מכאן שכשאמר הקב"ה לנחש על גחונך תלך (בראשית ג) וקיטע את רגליו והלך קולו בסוף העולם כך שנוייה בל"ב מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:
    כי בחיל ילכו  אליה:
כגכָּֽרְת֚וּ יַעְרָהּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֖י לֹ֣א יֵֽחָקֵ֑ר כִּ֚י רַבּוּ֙ מֵֽאַרְבֶּ֔ה וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מִסְפָּֽר:
    כרתו יערה  כח יש בהן לכרות כל יערה:
    כי לא יחקר  מספר צבאם:
כדהֹבִ֖ישָׁה בַּת־מִצְרָ֑יִם נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד עַם־צָפֽוֹן:
כהאָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֚י פוֹקֵד֙ אֶל־אָמ֣וֹן מִנֹּ֔א וְעַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם וְעַל־אֱלֹהֶ֖יהָ וְעַל־מְלָכֶ֑יהָ וְעַ֨ל־פַּרְעֹ֔ה וְעַ֥ל הַבֹּֽטְחִ֖ים בּֽוֹ:
    אל אמון  על אמון, על השר אמון יש שהוא לשון גדולה כמו התטבי מנא אמון (נחום ג׳:ח׳):
    מנא  אלכסנדרי' רבת' לאשיניוריא"ה דלישנדר"א בלע"ז:
כווּנְתַתִּ֗ים בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֔ם וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַד־עֲבָדָ֑יו וְאַֽחֲרֵי־כֵ֛ן תִּשְׁכֹּ֥ן כִּֽימֵי־קֶ֖דֶם נְאֻם־יְהֹוָֽה:
    ואחרי כן  מקץ ארבעים שנה כמו שאמר (יחזקאל כ״ט:י״ג):
כזוְ֠אַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֚י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִֽנְנִ֚י מֽוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַֽׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:
    ואתה אל תירא  צדיקים שבתוך מצרים שגלו שם על כרחם:
כחאַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֚י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶֽעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָל־הַגּוֹיִ֣ם | אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶֽעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ:
    למשפט  בדין חסוך מעט מעט:
    ונקה  לשון טיאוט והשמד וכן תירגמו יונתן לשון כלייה: