Kippour

Yeshayahu (Isaiah) פרק נז

ידוְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי:
		ואמר סלו סלו. כה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:
		הרימו מכשול. סלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:
טוכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַֽחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּלְהַֽחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים:
		מרום וקדוש. אני שוכן ומשם אני עם דכא ושפל רוח שאני מרכין שכינתי עליו:
		שפלים. נדכאים סובלי עוני וחליים:
טזכִּ֣י לֹ֚א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי:
		כי לא לעולם אריב. אם אביא יסורין על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח:
		כי רוח מלפני יעטוף. כאשר רוח האד' שהוא מלפני שניתן בו מאתי יעטוף יודה ויכנע על מעלו כמו (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב, בעטף עולל (שם) והנשמו' שאני עשיתי:
		כי רוח מלפני. כי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע אני מבטל ריבי וקצפי מעליו:
יזבַּֽעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ:
		בעון בצעו. גזלתו:
		קצפתי. תחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו:
יחדְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַֽאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַֽאֲבֵלָֽיו:
		דרכיו ראיתי. כשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה:
		וארפאהו ואנחהו. אוליכו בדרך מרפא, או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע:
		לו ולאבליו. למצטערים עליו:
יטבּוֹרֵ֖א נִ֣יב (כתיב נִ֣וב) שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם \| שָׁל֜וֹם לָֽרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו:
		בורא. ניב שפתים בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום:
		לרחוק ולקרוב. שניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו:
כוְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֚י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט:
		והרשעים. שאין נותנין לב לשוב:
		כים נגרש. הים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול אשר שמתי גבול לים וכשמגיע שם הוא נשבר על כורחו וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו כך הרשע רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו ומה הים רפשו וסריותו על פיו כך הרשעים סריותם בפיהם כגון פרעה אמר מי ה' (שמות ה׳:ב׳) סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות (ישעיהו ל״ו:כ׳) נבוכדנצר אמר (שם יד) אדמה לעליון:
		כים נגרש. כים אשר נגרש שגורש כל היום רפש וטיט:
כאאֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָֽרְשָׁעִֽים:
		אין שלום. כלפי שאמר לצדיקים ולבעלי תשובה שלום שלום לרחוק וגו' חזר ואמר אין שלום לרשעים:

Yeshayahu (Isaiah) פרק נח

אקְרָ֚א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֚ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַֽעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם:
		והגד לעמי פשעם. אלו תלמידי חכמים שכל שגגתם פשע ששגג' תלמוד עולה זדון:
		ולבית יעקב חטאתם. אלו עמי הארץ שאף זדונם שגגה:
בוְאוֹתִ֗י י֥וֹם \| יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֚ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן:
		ואותי יום יום ידרשון. כענין שנא' ויפתוהו בפיהם (תהלים עח):
		ודעת דרכי יחפצון. חפצים לשאול הוראות לחכמים כאילו רוצים לקיימם:
		כגוי אשר צדקה עשה וגו'. כך שואלים אותי תמיד משפט צדק ואין דעתם לקיימם וכשהן צמים ואין נענין אומרים למה צמנו ולא ראית ואני אומר הן ביום צומכם תמצאו חפץ כל חפצי צרכיכם אתם עמלים למצוא ואף בגזל וחמס:
גלָ֚מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֚וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ:
		וכל עצביכם. בעלי חוב שלכם הנעצבים על ידכם אתם נוגשים אותם ביום צומכם:
דהֵ֣ן לְרִ֚יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכּ֖וֹת בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹֽא־תָצ֣וּמוּ כַיּ֔וֹם לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּר֖וֹם קוֹלְכֶֽם:
		לא תצומו כיום. כמשפט היום לשבור לבבכם כדי שישמע קולכם במרום:
ההֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֚ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַֽיהֹוָֽה:
		הלכוף. ה"א זו תמיהא כלו' שמא לכוף כאגמון ראשו אני צריך, אגמון הוא כמין מחט כפוף וצדין בו דגים וקורין לו איי"ם בלע"ז:
		הלזה תקרא צום. ל' תמיהא לפיכך הה"א נקודה חטף פתח:
והֲל֣וֹא זֶה֘ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֙חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֚ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ:
		חרצובות. ל' קישור ואיסור:
		מוטה. הטיית משפט:
		וכל מוטה תנתקו. ת"י וכל דין מסטי תסלקון:
זהֲל֨וֹא פָרֹ֚ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַֽעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֚ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם:
		ועניים מרודים. נאנחים ונאנקים על צרתם כגון עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) אריד בשיחי (תהלים נה):
		ומבשרך. ומקרובך:
חאָ֣ז יִבָּקַ֚ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַֽאֲרֻכָֽתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֚ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהֹוָ֖ה יַֽאַסְפֶֽךָ:
		יבקע כשחר. כעמוד השחר הבוקע בעבים:
		וארוכתך מהרה. ורפואתך מהרה כמו אעלה ארוכה לך (ירמיהו ל׳:י״ז):
טאָ֚ז תִּקְרָא֙ וַֽיהֹוָ֣ה יַֽעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֚יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן:
יוְתָפֵ֚ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַֽעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֚ח בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַֽאֲפֵלָֽתְךָ֖ כַּצָּֽהֳרָֽיִם:
		ותפק לרעב נפשך. בתנחומי דברים טובים:
יאוְנָֽחֲךָ֣ יְהֹוָה֘ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֚יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַֽחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו:
		בצחצחות. בעת צמאון ובצורת כך ת"י:
		יחליץ. יזיין כמו חלוצי צבא (במדבר לא):
יבוּבָנ֚וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מֽוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֚א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשׁוֹבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת:
		משובב נתיבות לשבת. תירגם יונתן מתיב רשיעיא לאורייתא:
		משובב. כמו משיב:
		לשבת. ליישובו של עולם:
יגאִם־תָּשִׁ֚יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֚וֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵֽעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר:
ידאָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳתֵי (כתיב בָּ֣מֳותֵי) אָ֑רֶץ וְהַֽאֲכַלְתִּ֗יךָ נַֽחֲלַת֙ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר:
		נחלת יעקב אביך. נחלה בלא מצרים כמה שנא' ופרצת ימה וקדמה וגו' (בראשית כ״ח:י״ד) לא כאברהם שנאמר (שם יג) הארץ אשר אתה רואה ויעקב שמר את השבת שנא' (שם לג) ויחן את פני העיר שקבע תחומין עם דמדומי חמה כך פי' ר' שמשון: