וברור זה -

שהטוב יתברר מהרע, יהיה גם כן על ידי גלוי אלקותו למטה -

כלומר, כשם שהבירור בכלל נעשה הרי על ידי מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות, כך גם יהיה הבירור על ידי ההתגלות האלקית שתהיה אז למטה, בהארה רבה והשפעה עצומה, כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה'", "ונגלה כבוד ה' כו'". וזהו בכללות העולם לעתיד, -

שאז יהיה הטוב שיתברר מהרע - על ידי ההתגלות האלקית שתתגלה אז, אך באדם התחתון - בכל "עת מצא", -

בכל שעת הימצאו של הקדוש ברוך הוא, זו תפילה, -

שזה ענין התפילה, או שאר עתים מזמנים להתבודד עם קונו -

שאז, בשעת התפלה או בשאר זמנים שיהודי "עובד" עם עצמו - כל אחד לפי מעשיו זוכה למעין ברור זה, על ידי עסק התורה לשמה, -

שעל ידי ההתגלות האלקית שבנפשו שמתגלה מלימוד התורה שלו - נעשה הבירור, שהטוב שלו מתעלה מהרע, וכן על ידי הצדקה, -

שהוא נותן, גם כן מתברר הטוב מהרע, כמו שאמרו: -

רבותינו ז"ל: "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, -

ר' אלעזר נתן פרוטה לעני ואחר כך התפלל, דכתיב: -

שהרי כתוב: אני בצדק -

בצדקה, אחזה פניך", -

כדי לראות ההתגלות של פנימיות האלקות בתפלה, הרי זה על ידי הקדמה של "צדק", צדקה, היא -

"אחזה פניך" היא בחינת גלוי הארה והשפעת הדעת והתבונה, להתבונן בגדלת ה', ולהוליד מזה דחילו ורחימו -

יראה ואהבה, שכליים -

שבאות מהשכל וההבנה בגדולת ה', כנודע, -

שזוהי ההתגלות האלקית שבתפלה, ועל ידי זה נברר הטוב -

ועולה לה' ונפרד הרע, כמו שכתוב: "מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו", פרוש -

מה הפירוש שצירופו (מירוקו) של אדם הוא לפי מה שהוא מהלל? - לפי הלולו את ה' -

בשעת התפלה, בעמק הדעת להוליד דחילו ורחימו -

יראת ה' ואהבת ה', ככה נברר הטוב ונפרד הרע, -

והוא נצרף ונמרק, כברור ופרוד הסיגים מכסף וזהב במצרף וכור.