Étude quotidienne du Tanya

והנה, אתערותא דלעילא, -

ההתעוררות מלמעלה, לעורר גלוי הארה רבה והשפעה עצומה הנזכר לעיל, מאור-אין-סוף ברוך-הוא, -

כדי, לעשות שלום -

בין המדות שלמעלה, הנזכר לעיל, היא באתערותא דלתתא, -

על ידי ההתעוררות של העבודה שלמטה, במעשה הצדקה והשפעת חיים -

ענינים הנותנים חיים, חן וחסד ורחמים למאן דלית ליה מגרמיה כלום, -

למי שאין לו מעצמו כלום, ולהחיות רוח שפלים כו'. -

על ידי שמשפיעים צדקה המחזיקה את העני בחיים, ועושים זאת באופן שיש בו גם חן, חסד ורחמים, שהצדקה ניתנת ברגש ובאופן של "המפייסו", שבעת ובעונה אחת עם נתינת הצדקה משווים לו הרגשה טובה, מרוממים ומעודדים את רוחו, שלא יהיה נפול ברוחו - הרי על ידי התעוררות זו מלמטה ממשיכים התעוררות מלמעלה מההארה הרבה וההשפעה העצומה מ"אור אין סוף" ברוך הוא אל המדות העליונות, לעשות שלום ביניהן ושהגבורות ימתקו לחסדים. להלן יסביר רבנו הזקן מה ש"מעשה הצדקה" פועלת בנפש האדם, בעבודתו ובמלחמתו עם הרע שבנפשו הבהמית. ואשר בבירור הנפש הבהמית, שהטוב שבה יתברר מהרע - ישנם שני אופנים: אופן אחד בדרך מלמטה למעלה, על ידי עבודת ומלחמת כל מדה שבנפש האלקית לברר את המדה שכנגדה בנפש הבהמית, כמו למשל לברר על ידי האהבה של הנפש האלקית את מדת החסד והתאוה של הנפש הבהמית; על ידי יראה של הנפש האלקית לברר את מדת היראה הרעה של הנפש הבהמית, וכדומה; אופן שני, בירור בדרך מלמעלה למטה, על ידי שהאדם ממשיך על עצמו אור אלקי - מתבררות המדות של הנפש הבהמית. על דרך וכמו שלעתיד לבוא יהיה בעולם בכלל הבירור שהטוב יתברר מהרע על ידי ההתגלות האלקית שתהיה אז בעולם, התגלות שתפעל שיהיה "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", על דרך זה גם בעבודתו של יהודי לברר את הטוב מהרע של נפשו הבהמית, ישנו הבירור בדרך מלמעלה למטה (על ידי לימוד תורה לשמה הממשיך אור אלקי) העוזר שהטוב שלו יתגבר ויתברר מהרע. כך גם על ידי ענין הצדקה, "מעשה הצדקה", ממשיך יהודי התגלות אלקית המתגלית לו בשעת תפלתו, שיהיה אצלו בירור הטוב מרע. ובלשון רבנו הזקן: ומודעת זאת, -

ידוע, מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על העוסק בתורה לשמה: "משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה", "פמליא של מעלה" - הם השרים והמדות הנזכרות לעיל, שהן ההיכלות עליונים בעולם הבריאה שבזהר הקדוש, -

שם השלום בין המדות של חסד וגבורה כששתיהן הן בטוב וקדושה, והשלום מתבטא בכך שתהיה התכללות של חסד וגבורה והגבורה תומתק בחסד, ו"פמליא של מטה" - הן ההיכלות התחתונים, ובפרט עולם הזה השפל המערב טוב ורע מ -

אז חטא אדם הראשון, -

חטא שהביא לתערובת הטוב והרע, שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב, והרע שולט על הטוב, כמו שכתוב: "אשר שלט האדם באדם כו'", -

ה"אדם בליעל" של קליפה, מושל על האדם של קדושה, וכפי שמסיים באותו פסוק "לרע לו", "ולאם מלאם יאמץ", -

לפעמים מתגבר צד הקדושה ולפעמים מתגבר הצד שלעומת זה, וכנראה בחוש באדם התחתון, הנקרא בשם "עולם קטן", שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להפך -

שהרע מתגבר חס ושלום. ואין שלום בעולם עד "עת קץ", -

כשיהיה סוף לרע, שיתברר הטוב מהרע לדבק -

להתדבק בשרשו ומקורו, מקור החיים ברוך-הוא, ואזי "יתפרדו כל פעלי און", ורוח הטמאה יעבר מן הארץ 56, כשיתברר מתוכו בחינת הטוב המחיהו. -