ואף מי שלא עבר על עון כרת, וגם לא על עון מיתה בידי שמים שהוא הוצאת זרע לבטלה וכהאי גונא, -

וכדומה, אלא

– עבר על שאר עברות קלות, אף-על-פי-כן מאחר שהן פוגמים בנשמה ונפש האלקית, וכמשל פגימת ופסיקת חבלים דקים כנזכר לעיל

– בפרק ה', ש"חבל ההמשכה" של הנשמה, הוא כמו חבל השזור מתרי"ג (613) פתילות, ובשעה שהוא עובר על אחת מתרי"ג המצוות, הרי זה כניתוק פתילה אחת מהחבל, הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה, ואפלו בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאד, כמו שהמשיל הנביא החטאים לענן המאפיל

– על, אור השמש, כמו שכתוב: "מחיתי כעב פשעיך" - הם עבירות חמורות, [המבדילים] בין פנימית השפעת שם הוי"ה ברוך-הוא לנפש האלקית, כהבדלת ענן עב וחשוך, המבדיל בין השמש לארץ ולדרים עליה על דרך משל; -

ומה שכתוב: "וכענן חטאתיך"

– כענן קל, מחיתי, חטאתיך, - הן עברות קלות שאדם דש בעקביו, המבדילים כהבדלת ענן קל וקלוש על דרך משל. והנה, כמו שבמשל הזה, -

מכיסוי אור השמש, אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחצות קלות וקלושות לרב מאד, -

מחיצות רבות דקות, הן מאפילות

– על אור השמש, כמו מחצה אחת עבה, ויותר

– מכך, וככה ממש הוא בנמשל

– בעבירות המשולות לעננים המעיבים על אור השמש, בכל עונות שאדם דש בעקביו.

– מפאת שהם אינם נחשבים בעיניו כעבירות חמורות, אבל, מפני שהוא עובר עליהם פעמים רבות, הרי זה כמו הרבה מחיצות דקות המכסות כמו מחיצה אחת עבה, או יותר מאשר מחיצה אחת עבה, ומכל שכן

– העוונות המפרסמות מדברי רבותינו זכרונם לברכה, שהן ממש כעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, כמו העלמת עין מן הצדקה, כמו שכתוב: "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל גו'", -

להימנע מענין של צדקה, ו"בליעל", -

אומרים רבותינו ז"ל, היא עובדי עבודת אלילים

וכו', -

הרי שהעלמת עין מן הצדקה נחשבת כמו עבודה זרה; והמספר בגנות חברו, היא לשון הרע, השקולה כעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים , וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה , וכן מי שיש בו גסות הרוח , וכהנה רבות בגמרא, -

למרות שלגבי העונש אין עבירות אלו דומות לעבודה זרה (עליה מגיע הרי מיתת בית דין, מה שאין כן על עבירות אלו), אך לגבי הפגם הרוחני שהן פוגמות בנפש, הן דומות לחטאים החמורים – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ותלמוד תורה

– העבירה של ביטול תלמוד תורה שוקלת כנגד כלן, -

כנגד כל העבירות האמורות, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה : "ויתר הקדוש-ברוך-הוא על עבודה זרה וכו'".

– גילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על עון ביטול תורה". הרי שעל ידי כל העבירות הללו – למרות שהן אינן עבירות שיש בהן כרת או מיתה בידי שמים, אף על פי כן, מנתקות הן את הנפש האלקית ממקורה בחיי החיים ברוך הוא. ולכן סידרו בקריאת שמע שעל המטה , לקבל עליו ד' מיתות בית-דין וכו'.

– סקילה, שריפה, הרג וחנק, וזאת גם על מי שלא עבר אף פעם על עבירות שעונשן מיתת בית דין, שכן, ישנן הרבה עבירות הפוגמות בנפש כמו העבירות שיש בהן עונש מיתת בית דין; מלבד שעל פי הסוד, -

על פי ה"קבלה", כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי"ה - כאלו נתחייב סקילה, והפוגם באות ה"א

– הראשונה של שם הוי', כאלו נתחייב שרפה, -

והפוגם ובאות וי"ו

– של שם הוי', כאלו נתחייב הרג, -

והפוגם ובאות ה"א

אחרונה

– של שם הוי', כאלו נתחייב חנק; והמבטל קריאת שמע - פוגם באות יו"ד, ותפלין

– המבטל מצות תפילין, פוגם באות ה"א, -

הראשונה של שם הוי', וציצית

– המבטל מצות ציצית, פוגם באות וי"ו, -

של שם הוי', ותפלה

– המבטל מצות תפלה, פוגם באות ה"א

– אחרונה של שם הוי', וכו'.

– הרי, גם אם לא עבר על שום עבירות חמורות שיש בהן מיתת בית דין, ישנן גם עבירות אחרות שעל פי "קבלה" פוגמות בנפש באותה מדה של העבירות החמורות שיש בהן מיתת בית דין. ולכן על האדם לקבל על עצמו בקריאת שמע, ד' מיתות בית דין, כדי לתקן את הפגם שפגם בנפשו. ומזה יכול המשכיל ללמד

– בקשר לשאר עונות וחטאים, -

הערת כ"ק רבינו: "לאיזה אות שייכים – ובמילא לאיזה מד' מיתות ב"ד" - ובטול תורה כנגד כלן: -

הנה מכל זה יכול האדם להגיע ל"לב נשבר", בהתבוננותו בדעתו בפגם שפגם גם על ידי חטאים אחרים (ולא רק על ידי חטא שיש בו כרת ומיתה בידי שמים). זהו הדבר השני המביא ל"תשובה תתאה" – ה"לב נשבר" שיש לו, השובר ומסיר את "רוח הטומאה" וה"סטרא אחרא", וממילא אפשר לו אז לחזור בתשובה ב"אמת", בחרטה על העבר וקבלה טובה על להבא.