יג. "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'". -

פסוק בתהלים, המסתיים: "פעלת לחוסים בך נגד בני אדם". מתחילת הפסוק יוצא שהשכר צפון ומוסתר, ואילו מסוף הפסוק יוצא, שהשכר הוא "נגד בני אדם", שכר גלוי, נגד בני אדם הרואים אותו. יסביר רבנו הזקן, שבעבודת בני ישראל (המביאה את השכר), ישנם אותם שני אופנים: עבודה סמויה ועבודה גלויה. ובלשון רבנו הזקן: הנה, בכלל עובדי ה' -

מקיימי תורה ומצוות, יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שרש נשמתם למעלה, מבחינת ימין ושמאל. -

חסד וגבורה, שנשמה אחת באה מבחינת ה"ימין" שלמעלה, ונשמה שניה באה מבחינת ה"שמאל" שלמעלה, דהינו, -

ההשפעה שבכך בעבודתו של יהודי, היא - שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת ה', -

עבודת הנשמה, הבאה מבחינת ה"שמאל" וה"גבורה" למעלה - היא א) בצמצום, וב) ובהסתר, בעבודת ה', כמו שכתוב: -

בנוגע להסתר: "והצנע לכת כו'" -

עם ה' אלקיך", וכמו שכתוב בפסוק שני: "במסתרים תבכה כו'", -

נפשי", וכמו שאומרים רבותינו ז"ל: "כל העוסק בתורה בסתר כו'". -

שבכל זה מדובר שהעבודה היא בסתר: במצוות - "הצנע לכת", בתפלה - "במסתרים תבכה", ובתורה - "עוסק בתורה בסתר". להלן יאמר רבנו הזקן, שמזה בא גם כן צמצום והגבלה. והנה, ממידה זו -

מ"שמאל", נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה', כמו בצדקה להיות נדון -

ולחשוב את חובתו, בהשג יד, -

לפי יכולתו, ו"המבזבז -

בצדקה, אל יבזבז יותר מחמש", -

הרי שהצדקה שהוא נותן היא בהגבלה, וכהאי גונא -

וכך גם, בתלמוד תורה ושארי מצות - די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפרש שחיבתו התורה בפרוש לקבע עתים כו'. -

הרי כמה שהתורה מחייבת אותו לקבוע עתים לתורה - באותה מדה הוא קובע. כל ההגבלות האמורות בעבודתו את ה' הן מפני ששורש נשמתו הוא מבחינת ה"שמאל" שלמעלה. אך בחינת ימין -

נשמה שבאה מבחינת ה"ימין" שלמעלה, היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה', בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב: "ואתהלכה ברחבה כו'", וממנה -

מבחינת ה"ימין", נמשך גם כן מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "זרק מרה בתלמידים כו'". (צריך עיון. ונראה שצריך להיות קדם אך בחינת ימין כו') -

צריך עיון אם יש שייכות לענין "זרוק מרה בתלמידים" לבחינת ה"ימין". שהרי לכאורה זה להיפך, ענין של גבורה וחומרא, ולא ענין של חסד. וכפי הנראה זה צריך לבוא לפני המלים "אך בחינת ימין", שאז המשמעות של "וממנה" היא על בחינת ה"שמאל" והגבורה, שממנה נמשך "זרוק מרה בתלמידים". על כל פנים, הוא אומר כאן, שמבחינת ה"ימין" בא אי-ההתחבאות בהצנע, אלא ללכת בהרחבה בעבודת ה', וגם -

לא רק אופן העבודה הוא בהרחבה, אלא גם עצם העבודה הוא בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו, בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות, -

הכל הוא עושה ברוח נדיבה שלא בהגבלה, נותן צדקה בלי גבול ולומד תורה בשופי - לא רק כפי שהוא מחוייב על פי דין לקבוע עתים לתורה, והוא מקיים מצוות באופן כזה של רוח נדיבה. ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד, -

בענינים של תורה ומצוות, אלא עד בלי די כו': -

אלה הם האופנים והמדריגות בעבודת ה' הבאים מצד השוני של שורש נשמתם למעלה, מ"ימין" או מ"שמאל".