Étude quotidienne du Tanya

ומאחר שרוח עברה ותטהרם, -

הרוח של מחילה וטהרה, עברה את הנפש וטיהרה אותה, אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי"ה ברוך-הוא ממש, ולעלות מעלה מעלה למקורה, ולדבקה בו יתברך ביחוד נפלא, כמו שהיתה מיחדת בו יתברך בתכלית היחוד, בטרם שנפחה ברוח פיו יתברך לירד

– לרדת, למטה ולהתלבש בגוף האדם

– אז היתה הרי הנשמה מיוחדת בתכלית היחוד עם הקב"ה. (וכמו על דרך משל, באדם הנופח ברוח פיו, בטרם שיוצא הרוח מפיו - הוא מיחד בנפשו).

– כך גם הנשמה לפני שניתנה בגוף האדם באופן של "ויפח", אז היתה הרי מיוחדת בתכלית אתו יתברך, וגם כעת (אחרי התשובה) תהיה שוב מיוחדת בתכלית אתו יתברך. וזו היא תשובה שלמה.

– אופן התשובה, שהנשמה תהיה מיוחדת אתו יתברך בתכלית – היא תשובה שלימה. והנה, בחינת יחוד זה

– היחוד שהנשמה מתיחדת שוב אתו יתברך כפי שהיתה לפני שניתנה בגוף האדם, ותשובה זו, היא בחינת תשובה עילאה

– תשובה עליונה הבאה, שלאחר תשובה תתאה, -

לאחר התשובה התחתונה שהתבארה לעיל. וכמו שכתוב בזהר הקדוש ברעיא מהימנא פרשת נשא, דתשובה עלאה היא, דיתעסק באוריתא בדחילו ורחימו דקדשא בריך-הוא וכו', -

שתשובה עילאה היא שיעסוק בתורה מתוך יראה ואהבה להקב"ה כו', דאיהו בן י"ה - בינה וכו'

– אז, אומר בזוהר שם, הוא זוכה לאות ו' שהיא בחינת בן י"ה, בינה. בינה שהיא בחינת תשובה עילאה (שובה של הה"א הראשונה ("עילאה") של שם הוי' המרמזת על מדריגת "בינה") מורכבת מ"בן י"ה" (האותיות שבמלה בינה), והכוונה היא לאהבה ויראה הנולדות מחכמה ובינה שהן כנגד י"ה של שם הוי'. (ומעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים בזה היא, -

שלכאורה, הרי ענין לימוד תורה ביראת ה' ואהבת ה', אינו ענין המיוחד לבעלי תשובה, גם צדיקים גמורים לומדים תורה ביראת ה' ואהבת ה', במה, איפוא, מתבטאת מעלתם של בעלי תשובה לגבי צדיקים? – הרי זה, כמו שכתוב בזהר הקדוש פרשת חיי שרה, דאינון

– בעלי התשובה, משכי עליהו

– ממשיכים על עצמם, ברעותא דלבא יתיר

– ביותר "רעותא דלבא", רצון פנימי של הלב, ובחילא סגי

– ביותר כוח, לאתקרבא למלכא וכו'): -