פרק ט.
אבל לגבי הקדוש-ברוך-הוא, מדרגת החכמה, שהיא תחילת מחשבה וראשיתה, -
ומקורה, היא סוף מעשה אצלו, דהינו שנחשבת כאלו היא בחינת ומדרגת עשיה לגבי הקדוש-ברוך-הוא, כדכתיב: -
כמו שכתוב: "כולם בחכמה עשית".
– שלכאורה, היה מתאים להשתמש לגבי חכמה, במלה "השכלת" (כולם בחכמה השכלת) או בלשון אחרת של שכל – מדוע אומר הפסוק " עשית " כשמדובר אודות חכמה? – אלא הכוונה היא, שחכמה היא כעשיה לגבי הקב"ה, והיינו לומר, שכערך החיות שבעשייה גופנית וגשמית לערך חיות החכמה, שהיא
– החכמה, ראשית ומקור החיות באדם וכל הברואים גשמיים, -
שלגבי חכמה, מקור החיות ותחילתה, אין שום ערך כלל לחיות של עשיה, שהיא החיות הנמוכה ביותר, שהוא
– החיות של עשיה, היא כאין לגבי חיות שבאותיות הדבור, שהוא
– החיות של אותיות הדיבור, היא כאין לגבי החיות שבאותיות המחשבה, שהוא
– החיות שמאותיות המחשבה, היא כאין לגבי חיות ומעלת המדות שמהן נמשכה מחשבה זו
– כפי שהוסבר לעיל, שכל האותיות שבמחשבה באות מאיזו מדה שהיא הגורמת שהנפש תהרהר באותיות מחשבה אלו. הרי ברור הדבר, שהחיות של אותיות המחשבה, היא כאפס לגבי החיות של המדות, שממנה באות אותיות מחשבה אלו, שהוא
– החיות של המדות, היא כאין לגבי חיות ומעלת ומדרגת החכמה בינה ודעת מקור המדות
– הרי, שמעשיה עד לעליונות החכמה, ישנן חמש מדריגות, שכל אחת מהן היא כאין לגבי המדריגה שלמעלה ממנה – הרי על אחת כמה וכמה שמהתחתון ביותר (עשיה) לגבי העליון ביותר (חכמה), וכערך שבין עשיה לגבי חכמה - כן ממש ערך מדרגת ומעלת החכמה, שהיא ראשית ומקור החיות שבכל העולמות, -
שכן, כאן מדובר אודות ספירת החכמה של עולם האצילות, שהיא המקור לעולם האצילות, שהוא העולם העליון ביותר, וממילא מקור שאר העולמות שלמטה מעולם האצילות – לחכמה זו אין כל ערך, לגבי הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו, המרומם והמתנשא רבוא רבבות מדרגות רוממות, יותר מרוממות מדרגת החכמה על בחינת חיות שבעשיה, שהיא
– רוממות החכמה לגבי עשיה, היא רוממות
– של, חמש מדרגות לבד, שהן מדרגות בחינת עשיה ודבור ומחשבה ומדות ושכל. אבל הקדוש-ברוך-הוא רם ומתנשא ממדרגת החכמה רבבות מדרגות כאלו עד אין קץ.