Étude quotidienne du Tanya

פרק ד.

ואולם, כל הנזכר לעיל, -

בענין התעניות הבאות בשייכות לענין התשובה, ואלו תעניות יש להחמיר לצום אותן בפועל ואלו שיש לפדות בצדקה, הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה'

– כל זה בא אחר התשובה, כמו שנתבאר לעיל מהגמרא פרק קמא דזבחים, -

פרק ראשון במסכת זבחים, דעולה

– קרבן עולה שהיו מביאים על מצות עשה, אחרי התשובה, דורון היא לאחר שרצה הפרקליט וכו'.

– אז מביאים דורון כדי להיות רצוי וחביב בפני המלך נגדו חטא, כך גם התעניות (או הצדקה) האמורות, הן כאמצעי להיות שוב רצוי וחביב לפני הקב"ה. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה, לשוב עד ה'

– כפי שיסביר להלן, הכוונה היא עד שיחזור שם הוי' שבישראל לשלימותו, באמת ובלב שלם, ההכרח לבאר

– זאת היטב בהרחבת הבאור, בהקדים

– לאחר הקדמת, מה שכתוב בזהר הקדוש בבאור מלת "תשובה" על דרך הסוד

– ביאורה של המלה "תשובה" על פי דרך הסוד, הוא: "תשוב ה'", -

שהאות ה' משם הוי' תוחזר ותהיה מאוחדת עם המדריגה שלמעלה ממנה, אתה היתה מאוחדת לפני כן, ה' תתאה - "תשובה תתאה", -

הה' התחתונה שבשם הוי', כלומר, הה' האחרונה שבשם הוי' (י' ה' ו' ה'), כשהיא מוחזרת אל האות וא"ו של שם הוי', זה נקרא "תשובה תתאה" – המדריגה התחתונה שבתשובה, ה' עלאה - "תשובה עלאה".

– הה' הראשונה שבשם הוי' כשהיא מוחזרת אל האות יו"ד שבשם הוי', זה נקרא "תשובה עילאה" – תשובה עליונה, המדריגה העליונה שבתשובה. וגם

– צריך להקדים, מה שכתוב בזהר הקדוש בקצת מקומות, שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא זרע לבטלה, והוא

– מה שאומר ב אותם מקומות בזהר, שאין תשובה מועילה על חטא זה, הרי זה דבר תמוה מאד, שאין לך דבר עומד בפני התשובה, -

שגם תשובה לא תועיל, ואפילו

– העבירות החמורות ביותר של עבודה זרה וגילוי עריות וכו'.

– שיש בהם החומרה המיוחדת של "יהרג ואל יעבור", שעל האדם ליהרג ובלבד שלא יעבור עבירות אלה, ובכל זאת מועילה בהם תשובה. כיצד, איפוא, אומר בזהר הקדוש, שעל חטא פגם הברית והוצאת זרע לבטלה, אין תשובה מועילה? ופרש ב'ראשית חכמה', שכונת הזהר

– היא: שאין מועלת

– על חטא זה, תשובה תתאה כי אם תשובה עלאה וכו'.

– לכך מתכוון הזהר, שתשובה סתם, שהיא "תשובה תתאה" אין בה מן המועיל, אך המדריגה העליונה יותר של תשובה, "תשובה עילאה" – מועילה לחטא זה. הנה להבין זאת

– לפחות, מעט מזעיר, -

מעט מן המקצת, צריך להקדים מה שמבאר מהכתוב ומדברי רבותינו זכרונם לברכה ענין הכרת ומיתה בידי שמים, -

באיזה אופן בוצע עונש כרת ועונש מיתה בידי שמים: כשעבר עברה שחיבים עליה כרת - היה מת ממש קודם

– לפני מלאת לחוטא, חמישים שנה, ובמיתה בידי שמים

– כשאחד עובר עבירה שעונשה מיתה בידי שמים, היה מת ממש

– לא מיתה רוחנית של הנפש, אלא מיתה גשמית של הגוף - קודם

– לפני שמלאו לו שישים שנה, כחנניה בן עזור הנביא בירמיה -

שאמר נבואת שקר, והקב"ה אמר לו "הנני משלחך מעל פני האדמה גו"', ובתור עונש מת ממש, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר, -

נענשים מיד, כמו שמצינו בער ואונן).

– שהיו חייבים מיתה בידי שמים ( הערת כ"ק רבינו: ראה לעיל ספ"א), על החטא שחטאו, ועונשם בא עליהם מיד. על כל פנים, כפי שמוצאים אנו בפסוקים ובמאמרי חכמינו ז"ל, הרי בכרת ובמיתה בידי שמים, שמי שהיה חייב בהם, מת בפועל ממש, לפני שמלאו לו חמישים או שישים שנה, ומתעוררת השאלה: והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חיבי כריתות ומיתות, -