אכן, מספר הצומות העודפים על רנ"ב

– לגבי החטא של הוצאת זרע לבטלה, וכהאי גוונא, -

מספר הצומות שמעל לשלש פעמים של מספר הצומות לגבי חטאים אחרים, שהיה צריך להתענות, כדי לחוש לדעת המחמירים להתענות מספר הצומות שעל כל חטא וחטא כפי מספר הפעמים שחטא כנזכר לעיל

– הנה, יתרת צומות אלה, יפדה כלן בצדקה ערך ח"י

– שמונה עשר, גדולים פוליש בעד כל יום.

– שהיה עליו לצום, וכן שאר כל תעניות שצריך להתענות על עברות שאין בהן מיתה, ואפלו על ביטול מצות עשה דאורייתא ודרבנן, -

מצות עשה מן התורה או מצות עשה מדרבנן, ותלמוד תורה כנגד כלם, -

ועל ביטול מצות עשה של תלמוד תורה השקולה כנגד כל שאר המצוות, מספר הצומות שעליו לצום, הוא - כפי המספר המפרש בתקוני התשובה מהאר"י ז"ל (ורבם נזכרים במשנת חסידים במסכת התשובה) - הכל כאשר לכל יפדה בצדקה כנזכר לעיל, -

בערך של שמונה עשר "גדולים פוליש" תמורת כל יום של צום, אי לא מצי לצעורי נפשיה

– אם קשה לו לצער את נפשו – יפדה את הצומות בצדקה, כנזכר לעיל.

– שבדורותינו החלושים האלה, אי אפשר לאדם לצער את עצמו, ועליו לפדות תעניות אלו בצדקה. ואף שיעלה

– פדיית ימי הצום, לסך מסויים

– לסכומים גדולים, אין לחוש משום

– אל לו לחשוש למה שאמרו רבותינו ז"ל: "אל יבזבז יותר מחמש", -

ואילו כאן יכול הסכום להגיע ליותר מחומש, אף על פי כן אל לו לחשוש, מפני - דלא מקרי בזבוז בכהאי גונא, -

אין זה נקרא בזבוז במקרה זה, כשהוא נותן את הכסף כפדיון הצומות שהיה עליו לצום, מאחר שעושה לפדות נפשו מתעניות וסגופים, ולא גרעא

– ואין זה גרוע, מרפואת הגוף ושאר צרכיו.

– בהן מבזבז האדם יותר מחומש של רכושו. ולפי שמספר הצומות המזכרים בתיקוני תשובה

– של האריז"ל, הנזכרים לעיל רבו במאד מאד, לכן נהגו עכשו כל החרדים לדבר ה', להרבות מאד מאד בצדקה, -

כדי לפדות הצומות שהם חושבים שמוטל עליהם לצום, וזאת - מחמת חלישות הדור, דלא מצו לצעורי נפשם כלי האי

– שאינם יכולים לצער את נפשם כל כך ולצום – לכן הם מרבים בצדקה כתמורה לריבוי הצומות, (וכמו שנתבאר במקום אחר על פסוק: "חסדי ה' כי לא תמנו"): -

מפרש להלן ב"אגרת הקדש" סימן י', מפני ש"לא תמנו", מפני שאין אנו שלמים, אלא יש לנו חטאים ועוונות לתקן, עלינו להזדקק לא לסתם צדקה וחסד מוגבלים, אלא ל"חסד ה"', לצדקה וחסד בלתי מוגבלים, כמדת החסד והצדקה של הקב"ה שאינם מוגבלים.