פרק ג.
בפרק הקודם, פרק ב', הסביר רבנו הזקן, שלמרות שלעצם ענין התשובה לא נדרשות שום תעניות, הרי כשם שבשעה שבית המקדש היה קיים היו צריכים, אחרי החזרה בתשובה, להקריב קרבן עולה על החטא, גם בעבירה על מצות-עשה קלה, וענינו של הקרבן היה כדי שיהיה "ונרצה לו", שיהיה החוזר בתשובה רצוי וחביב לפני הקב"ה כמו לפני החטא, הרי כעת, שאין לנו קרבנות להביא על ידם את ה"ונרצה לו" – בא התענית במקום הקרבן. על יסוד זה לימד האריז"ל, בהתאם לחכמת הקבלה, את מספר הצומות על מספר רב של עוונות וחטאים, גם כאלה שאין עליהם עונש כרת ומיתה בידי שמים.
והנה, חכמי המוסר האחרונים
– שאחרי האריז"ל, נחלקו
– בדיעותיהם, במי שחטא חטא אחד פעמים רבות: דיש אומרים, שצריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי המספר אשר חטא; כגון המוציא זרע לבטלה, שמספר הצומות המפרש
– על חטא זה, בתקוני תשובה מהאר"י ז"ל הן פ"ד
– שמונים וארבע, תעניות, ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל, צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד, וכן לעולם, -
שתמיד מספר התעניות לכל חטא, הוא לפי מספר הפעמים שעבר על אותו חטא, דומיא
– כמו, דקרבן חטאת
– הערת כ"ק רבינו: כל החטאות, שחיב להביא על כל פעם ופעם; -
שחטא. ויש
– בין חכמי המוסר, מדמין
– משווים, ענין זה לקרבן עולה הבאה על מצות עשה, דאפלו עבר על כמה מצות עשה - מתכפר
– ומתרצה לפני הקב"ה, בעולה אחת, כדאיתא בגמרא פרק קמא דזבחים -
כמו שהגמרא אומרת בפרק ראשון של מסכת זבחים. והכרעה המקבלת בזה, -
בין שתי הדיעות של חכמי המוסר, היא להתענות ג' פעמים כפי מספר הצומות דחטא זה, דהינו
– כגון: רנ"ב
– מאתים חמשים ושנים, שלש פעמים שמונים וארבעה צומות על הוצאת שכבת זרע לבטלה, וכן בשאר חטאים ועונות
– שעבר עליהם הרבה פעמים, יצום שלש פעמים כמספר הצומות הקבוע לאותו חטא. והטעם
– מדוע שלש פעמים דוקא, הוא על פי מה שכתב בזהר הקדוש סוף פרשת נח: "כיון דחב בר נש קמי קדשא - בריך-הוא, -
כשאדם חוטא לפני הקב"ה, זמנא חדא
– בפעם הראשונה שחוטא אותו חטא, עביד רשימו כו', -
זה עושה רושם למעלה. אם חטא פעם שניה אותו חטא – אומר שם בזהר – מתחזק הרושם, זמנא תליתאה
– אם חטא פעם שלישית אותו חטא, אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא כו'", -
מתפשט הכתם והפגם בעקבות החטא מצד אל צד, כלומר: אין זה רושם בלבד, או רושם חזק בלבד, אלא פגם החודר מצד אל צד, לכך צריך מספר הצומות גם כן ג' פעמים וכו'.
– כיוון שעל ידי חטאו בפעם השלישית אותו חטא, מתהווה ההתפשטות הגדולה ביותר של הפגם למעלה.