וכדברים האלה ממש, בדמותם כצלמם, הם כל הברואים לגבי שפע האלהי מרוח פיו, השופע עליהם ומהוה אותם, והוא
– "רוח פיו" של הקב"ה, מקורם, והם עצמם
– הנבראים, אינם רק כמו אור וזיו מתפשט מן השפע ורוח ה' השופע ומתלבש בתוכם
– בתוך הנבראים, ומוציאם מאין ליש, ולכן הם
– הנבראים, בטלים במציאות לגבי מקורם, כמו אור השמש שבטל במציאות ונחשב לאין ואפס ממש, ואינו נקרא בשם "יש" כלל כשהוא במקורו, -
גוף כדור השמש, רק תחת השמים שאין שם מקורו, -
שם נקרא האור והזיו בשם "יש", ואילו בתוך גוף כדור השמש, אין הוא נקרא בשם "יש" כלל. כך כל הברואים אין נופל עליהם שם "יש" כלל, אלא לעיני בשר שלנו, -
נראים הנבראים כ"יש". מדוע? מפני שאין אנו רואים ומשיגים כלל את המקור, -
של הנבראים שהוא רוח ה' המהוה אותם, ולכן
– מפני שאין אנו רואים ומשיגים את מקורם של הנבראים, נראה לעינינו גשמיות הנבראים וחמרם וממשם שהם יש גמור, כמו שנראה אור השמש יש גמור כשאינו במקורו.
– אלא נמצא בחלל העולם או על הארץ. כך, שרק לגבי עיני הבשר שלנו, מכיוון שאין הן רואות את מקור הנבראים, הרי לגביהן הנבראים הם כאילו היו מחוץ למקורם (כמו אור השמש כשהוא נמצא מחוץ לשמש שהיא מקורו). האמת היא, אבל, שהמקור נמצא בהם, למרות שאין אנו רואים אותו, ולכן אין הם באמת מציאות כלל, אלא הם בטלים במציאות למקורם. רק שבזה אין המשל דומה לנמשל לגמרי לכאורה, -
יש, לכאורה, הבדל בין המשל לבין הנמשל, שבמשל
– של אור השמש לגבי השמש, אין המקור
– השמש, נמצא במציאות כלל בחלל העולם ועל הארץ שנראה שם אורו ליש גמור, -
הרי כיוון שהשמש המקור, איננה נמצאת שם כלל, לכן אור השמש הוא שם בבחינת מציאות, ומובן מדוע הוא נראה כמציאות. מה שאין כן כל הברואים הם במקורם תמיד, -
שהרי המקור, הכוח האלקי, נמצא תמיד בתוך הנברא ויוצר אותו תמיד מחדש מ"אין" ל"יש", רק שאין המקור נראה לעיני בשר.
– אך, באמת הם נמצאים תמיד במקורם, ואם כך - ולמה אינן בטלים במציאות למקורם?
– מדוע אין ביטולם במציאות של הנבראים, באופן שייראה איך הם בטלים במציאות, וממילא לא לתת מקום לראות את הנבראים כ"יש" וכ"מציאות"? אך להבין זה - צריך להקדים: -
רבנו הזקן יסביר בפרק הבא, שדבר זה בא מהכוח האלקי של צמצום והעלם המכסה על האור ועל החיות האלקית ו"פועל" שהנבראים יוכלו להיראות כ"יש" וכ"מציאות", למרות שבאמת הם בטלים במציאות.