והמשל לזה

– שאנו אומרים, שהנבראים, למרות שהם נראים בעינינו כ"יש" ו"מציאות", אין הם לאמיתו של דבר, מציאות אמיתית, כיוון שכל מציאותם הוא הכוח האלקי שבהם, המשל לכך הוא, אור השמש המאיר לארץ ולדרים -

עליה, כלומר, קרני השמש, שהוא זיו ואור המתפשט מגוף השמש ונראה

– אור זה, לעין כל, -

כפי שהוא מאיר על הארץ ובחלל העולם. והנה, זה פשוט, -

ודאי הדבר, שאור וזיו הזה ישנו

– אותו זיו, הקרנים שמגיעים לארץ, נמצאים, גם כן בגוף וחמר כדור השמש עצמו שבשמים, שאם

– שהרי אם אור זה, מתפשט ומאיר למרחוק כל כך, -

עד לארץ, כל שכן שיוכל להאיר במקומו ממש, -

כלומר, בכדור השמש עצמו; רק ששם במקומו ממש

– בכדור השמש עצמו, נחשב הזיו הזה לאין ואפס ממש, כי

– הוא, בטל ממש במציאות לגבי גוף כדור השמש, שהוא

– כדור השמש, מהווה מקור האור והזיו הזה, שהזיו והאור הזה אינו רק הארה מאירה מגוף ועצם כדור השמש; -

ומכיוון שאור השמש אינו רק זיו מגוף השמש, לכן בהיותו במקורו, בגוף השמש, בטלה הארה זו במציאות לגבי גוף השמש שהוא ה"עצם" שלה, ואין כל מקום לומר שבגוף השמש מאיר אור השמש, אלא – שם קיימת ומאירה השמש עצמה בלבד, רק בחלל העולם, -

בלבד, תחת כל השמים ועל הארץ, שאין כאן גוף כדור השמש במציאות –

קיים כאן זיו השמש בלבד, נראה כאן האור והזיו הזה

– של השמש, ליש ממש לעין כל, ונופל עליו כאן שם "יש" באמת.

– מתאים באמת לומר, שהזיו הוא כאן דבר ממשי, שהרי השמש עצמה איננה נמצאת כאן, רק אורה וזיווה. מה שאין כן כשהוא

– הזיו, במקורו בגוף השמש - אין נופל עליו שם

– אינו מוגדר בתואר "יש" כלל, רק שם

– של, "אין" ו"אפס", כי באמת הוא

– הזיו, שם

– בתוך גוף כדור השמש, לאין ואפס ממש, שאין מאיר שם רק מקורו לבדו, שהוא גוף השמש המאיר, ואפס בלעדו.

– הרי, למרות שהאור המתפשט מהשמש נמצא בודאי בשמש עצמה, אף על פי כן, אין הוא יכול להיחשב כ"יש". אך באיזה אופן הוא נמצא שם? – באופן שהוא בטל במציאות, וכשאנו רוצים להגדיר מי נמצא שם במציאות – הרי זה רק על השמש עצמה ולא על האור והזיו.