וההבדל שבין עולמות עליונים ותחתונים, הוא מצד המשכת החיות אשר אין-סוף ברוך-הוא ממשיך ומאיר בבחינת גלוי מההעלם

– כפי שיסביר להלן, שההתגלות היא כדי להחיות העולמות והנבראים שבתוכם, כי חיותם, היא ההתגלות האלקית שבהם – ובכך מתבטא ההבדל שבין העולמות העליונים לעולמות התחתונים – באיזו מדה ההתגלות: בעולמות העליונים ההארה מהחיות האלקית היא יותר בהתגלות מאשר בעולמות התחתונים. בדברו כאן, בענין הגילוי וההעלם, מסביר רבנו הזקן, במאמר המוסגר, שזהו אחד הטעמים מדוע קוראים לחיות האלקית שבעולמות, בשם ''אור'' [שזה אחד מהטעמים שההשפעה והמשכת החיות מכנה בשם "אור" על דרך משל

– במקום ''שפע'' שקוראים החוקרים להשפעת החיות האלקית – זה נקרא ב''קבלה'' בשם ''אור''. אחד הטעמים לכך הוא: שכן, המושג אור, מבטא את ההתגלות מההעלם – בתחילה היה האור מוסתר ונעלם במאור, ולאחר מכן הוא נמשך ממקורו, שהוא ה''מאור'', ומתגלה בתור ''אור'', כלומר: גילוי מההעלם באופן שהארה בלבד מההעלם באה בגילוי – שלא כמו ב''שפע'', שעצם הדבר כמו שהוא – יכול להיות נשפע, כמו למשל, ''שפעת מים'', שהמים עצמם שהיו בתחילה במקום אחד, יימשכו במקום אחר. ואילו, ''אור'' ענינו גילוי מן ההעלם, שהארה בלבד מההעלם באה בהתגלות. זהו טעמו של דבר, מדוע החיות האלקית הנמשכת בעולמות – נקראת בשם ''אור'', מפני שהיא גילוי מן ההעלם]. המשכת החיות, שאין סוף ברוך הוא, ממשיך ומגלה, היא - להחיות העולמות והברואים שבהם, -

שבכך, קיים כבר הבדל בין העולמות העליונים לבין העולמות התחתונים, שהעולמות העליונים מקבלים

– המשכה וחיות זו, בבחינת גלוי קצת יותר מהתחתונים, -

מאשר העולמות התחתונים. כלומר: גם בעולמות העליונים אין האור והחיות בהתגלות ממש – כי אם קצת יותר מאשר בעולמות התחתונים. וכל הברואים שבהם

– בעולמות העליונים, מקבלים

– חיות גלויה זו, כל אחד כפי כוחו ותכונתו, -

כמו שלמדנו במשל, שכל אבר מקבל חיות מהמוח "כפי מזגו ותכונתו", כך גם בנמשל, מקבל כל נברא את חיותו, "כפי מזגו ותכונתו", כלומר: עד כמה שיש בכוחו לקבל, ובאיזה אופן ותכונה תתגלה בו החיות - אם באופן של מוחין ושכל, או באופן של מדות [''אבל לא שה''תכונה'' מסתירה הגילוי כ''א 'ממשיך ומאיר לו''' - הערת כ''ק רבינו], שהיא תכונת ובחינת המשכה הפרטית אשר אין-סוף ברוך-הוא ממשיך ומאיר לו; -

לאותו נברא פרטי. והתחתונים, אפלו הרוחניים, אינם מקבלים

– את החיות האלקית, בבחינת גילוי כל כך, -

כמו העולמות העליונים, רק בלבושים רבים אשר אין-סוף ברוך-הוא מלביש בהם

– באותם לבושים, החיות והאור אשר ממשיך ומאיר להם להחיותם.

– שהחיות האלקית הנמשכת להחיות את העולמות התחתונים, לבושה בהרבה לבושים המסתירים, שהחיות לא תהיה בהתגלות; הסתרה גדולה זו שהלבושים מסתירים, איננה רק בכמות, במספר הלבושים המסתירים על החיות, כי אם גם באיכות: מדובר בסוג לבוש שונה, המסתיר בצורה כזו, שנברא ממנו עולם גשמי. שכן, גם במספר רב של לבושים בלבד, היו מתהווים מהחיות נבראים רוחניים; כדי שיווצרו נבראים כמו שבעולם הגשמי – נדרש סוג לבוש אחר לגמרי – ובלשון ה''תניא'':