וככה ממש, על דרך משל, אין-סוף ברוך-הוא ממלא כל עלמין

– כל העולמות, להחיותם, -

כמו שלמדנו במשל הנפש, שהנפש שנמצאת וממלאה את כל הגוף, כך אור אין סוף ברוך הוא ''ממלא כל עלמין'', ממלא ונמצא בכל העולמות, ובכל עולם יש ברואים לאין קץ ותכלית, רבוא רבבות מיני מדרגות מלאכים ונשמות כו', -

מספר נבראים בלי גבול בכל עולם, וכן ריבוי העולמות אין לו קץ וגבול, גבוה על גבוה כו'.

– ישנם עולמות בלי מספר, וכל עולם למעלה מהעולם השני – שכן, ההתחלקות בדברים ברוחניות, היא רק באשר לדרגה, וכשאומרים ''הרבה עולמות'', הכוונה היא, שכל אחד מהם הוא במדריגה אחרת, עולם אחד למעלה מהשני; ובכך מתבטאת ההתחלקות הגדולה בעולמות ונבראים, שהמשל על כך הוא ההתחלקות באברים, בין אבר אחד לשני. וכשם שביחס לנשמה, אי אפשר לומר שמהות ועצמות הנשמה נמצאת במוח שבראש יותר מאשר ברגלים – כך גם בנמשל, שמבחינת מהות ועצמות אין סוף אין הבדל בין עולם לעולם, אלא – ה''אין סוף'' נמצא בכל העולמות בשווה, והוא בהעלם בכל העולמות בשווה. והנה, מהותו ועצמותו של אין-סוף ברוך-הוא שוה בעליונים ותחתונים, כמשל הנשמה הנזכר לעיל, -

שמהות ועצמות הנשמה היא למעלה מהתחלקות, ואי אפשר לומר שהיא נמצאת במוחין שבראש יותר מאשר ברגלים. וכמו שכתוב בתקונים: "דאיהו

– הקב''ה, סתימו דכל סתימין", -

הוא נעלם מכל הנעלמים, פירוש

– לא שהוא נעלם יותר מאשר כל הנעלמים, אלא שהוא נעלם גם מכל הנעלמים: דאפלו בעלמין סתימין דלעילא הוא סתום ונעלם בתוכם, -

שאפילו בעולמות הנעלמים שלמעלה, הוא איננו בהתגלות, כמו שהוא סתום ונעלם בתחתונים, -

כמו שהוא בהעלם בעולמות התחתונים, כי לית מחשבה תפיסא ביה כלל, -

אין מחשבה ש''תתפוס'' בו כלל, אפלו בעולמות עליונים, -

הרי שלא שייך להבדיל ולומר שבעולמות התחתונים, מהות ועצמות אין סוף ברוך הוא, הוא שלא בהתגלות, ואילו בעולמות העליונים, הוא בהתגלות – כי, גם בעולמות העליונים הוא שלא בהתגלות כמו בעולמות התחתונים. ונמצא, כמו שמצוי שם –

בעולמות העליונים, כך נמצא בתחתונים ממש.

– הרי שגם בהימצאותו אין הבדל בין העולמות העליונים לבין העולמות התחתונים, שכן, כשם שהוא נמצא בעולמות העליונים, באותה מדה הוא נמצא גם בעולמות התחתונים.

וההבדל שבין עולמות עליונים ותחתונים, הוא מצד המשכת החיות אשר אין-סוף ברוך-הוא ממשיך ומאיר בבחינת גלוי מההעלם

– כפי שיסביר להלן, שההתגלות היא כדי להחיות העולמות והנבראים שבתוכם, כי חיותם, היא ההתגלות האלקית שבהם – ובכך מתבטא ההבדל שבין העולמות העליונים לעולמות התחתונים – באיזו מדה ההתגלות: בעולמות העליונים ההארה מהחיות האלקית היא יותר בהתגלות מאשר בעולמות התחתונים. בדברו כאן, בענין הגילוי וההעלם, מסביר רבנו הזקן, במאמר המוסגר, שזהו אחד הטעמים מדוע קוראים לחיות האלקית שבעולמות, בשם ''אור'' [שזה אחד מהטעמים שההשפעה והמשכת החיות מכנה בשם "אור" על דרך משל

– במקום ''שפע'' שקוראים החוקרים להשפעת החיות האלקית – זה נקרא ב''קבלה'' בשם ''אור''. אחד הטעמים לכך הוא: שכן, המושג אור, מבטא את ההתגלות מההעלם – בתחילה היה האור מוסתר ונעלם במאור, ולאחר מכן הוא נמשך ממקורו, שהוא ה''מאור'', ומתגלה בתור ''אור'', כלומר: גילוי מההעלם באופן שהארה בלבד מההעלם באה בגילוי – שלא כמו ב''שפע'', שעצם הדבר כמו שהוא – יכול להיות נשפע, כמו למשל, ''שפעת מים'', שהמים עצמם שהיו בתחילה במקום אחד, יימשכו במקום אחר. ואילו, ''אור'' ענינו גילוי מן ההעלם, שהארה בלבד מההעלם באה בהתגלות. זהו טעמו של דבר, מדוע החיות האלקית הנמשכת בעולמות – נקראת בשם ''אור'', מפני שהיא גילוי מן ההעלם]. המשכת החיות, שאין סוף ברוך הוא, ממשיך ומגלה, היא - להחיות העולמות והברואים שבהם, -

שבכך, קיים כבר הבדל בין העולמות העליונים לבין העולמות התחתונים, שהעולמות העליונים מקבלים

– המשכה וחיות זו, בבחינת גלוי קצת יותר מהתחתונים, -

מאשר העולמות התחתונים. כלומר: גם בעולמות העליונים אין האור והחיות בהתגלות ממש – כי אם קצת יותר מאשר בעולמות התחתונים. וכל הברואים שבהם

– בעולמות העליונים, מקבלים

– חיות גלויה זו, כל אחד כפי כוחו ותכונתו, -

כמו שלמדנו במשל, שכל אבר מקבל חיות מהמוח "כפי מזגו ותכונתו", כך גם בנמשל, מקבל כל נברא את חיותו, "כפי מזגו ותכונתו", כלומר: עד כמה שיש בכוחו לקבל, ובאיזה אופן ותכונה תתגלה בו החיות - אם באופן של מוחין ושכל, או באופן של מדות [''אבל לא שה''תכונה'' מסתירה הגילוי כ''א 'ממשיך ומאיר לו''' - הערת כ''ק רבינו], שהיא תכונת ובחינת המשכה הפרטית אשר אין-סוף ברוך-הוא ממשיך ומאיר לו; -

לאותו נברא פרטי. והתחתונים, אפלו הרוחניים, אינם מקבלים

– את החיות האלקית, בבחינת גילוי כל כך, -

כמו העולמות העליונים, רק בלבושים רבים אשר אין-סוף ברוך-הוא מלביש בהם

– באותם לבושים, החיות והאור אשר ממשיך ומאיר להם להחיותם.

– שהחיות האלקית הנמשכת להחיות את העולמות התחתונים, לבושה בהרבה לבושים המסתירים, שהחיות לא תהיה בהתגלות; הסתרה גדולה זו שהלבושים מסתירים, איננה רק בכמות, במספר הלבושים המסתירים על החיות, כי אם גם באיכות: מדובר בסוג לבוש שונה, המסתיר בצורה כזו, שנברא ממנו עולם גשמי. שכן, גם במספר רב של לבושים בלבד, היו מתהווים מהחיות נבראים רוחניים; כדי שיווצרו נבראים כמו שבעולם הגשמי – נדרש סוג לבוש אחר לגמרי – ובלשון ה''תניא'':

וכל כך עצמו וגברו הלבושים אשר אין-סוף ברוך הוא מלביש ומסתיר בהם האור והחיות, -

לא רק שהלבושים הם גדולים ורבים במספר, אלא הם מסוג כזה שההסתרה עצמה שהם מסתירים, היא גדולה וחזקה יותר, עד אשר ברא בו

– באור וחיות אלה, עולם הזה החמרי והגשמי ממש, -

''כי ישנו עולם העשי' רוחני'' – הערת כ''ק רבינו, ומהוהו ומחיהו בחיות ואור אשר ממשיך ומאיר לו, אור המלבש ומכסה ומסתר בתוך הלבושים הרבים והעצומים המעלימים ומסתירים האור והחיות, עד שאין נראה ונגלה שום אור וחיות רק דברים חומריים וגשמיים, ונראים מתים, -

נדמה שאלה הם דברים מתים, שאין בהם חיות רוחנית, וכפי שהדבר בכדור הארץ החומרי, כדלהלן. אך בתוכם יש אור וחיות המהוה אותם מאין ליש תמיד, שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיו, -

לפני שנבראו. שכן, לא די במה שהם נבראו פעם אחת בששת ימי בראשית, אלא, תמיד, בכל עת ובכל רגע, על האור והחיות האלקי לחדש ולהוות מחדש מאין ליש – הרי, שתמיד ישנם בהם האור והחיות האלקי המהווה אותם, למרות שאין הם נראים, ואור זה הוא מאין-סוף ברוך-הוא, רק שנתלבש בלבושים רבים, וכמו שכתוב בעץ חיים, שאור וחיות כדור הארץ החמרי הנראה לעיני בשר, הוא ממלכות דמלכות דעשיה, -

''מלכות דעשיה'' היא הספירה התחתונה ביותר ב''עולם העשיה'', וב''מלכות'' עצמה, ישנה הרי התכללות מכל עשר הספירות, שהתחתונה שבהן היא ''מלכות'', וזהו ''מלכות דמלכות דעשיה'' – בחינת ''מלכות'' שבספירת ''מלכות'' של העולם התחתון ביותר – עולם הזה, ובתוכה

– ישנה, מלכות דיצירה וכו', -

וכך הלאה, שבתוך מלכות ד''יצירה'' ישנה התכללות של ''עולם הבריאה'' וכו', עד שבתוך כלן

– בספירות של כל העולמות – כולל גם ''עולם העשיה'', ישנן י' ספירות דאצילות -

''עולם האצילות'' הוא העולם העליון ביותר, והספירות של ''עולם האצילות'' מיוחדות באין סוף ברוך הוא - המיחדות

– הספירות של ''עולם האצילות'' מיוחדות במאצילן אין- סוף ברוך-הוא: -

הרי, שגם בכדור הארץ החומרי ישנם אור וחיות של אין סוף ברוך הוא, הבאים על ידי הספירות של העולמות (שהן – ה''ספירות'' – האלקות של העולמות), והם נמשכים דרך לבושים המכסים ומסתירים על החיות, שלא תיראה. זהו ההסבר על ההבדל שבין העולמות העליונים לבין העולמות התחתונים, הנובע מהאור והחיות הנמשכים מאור אין סוף ברוך הוא, להוות ולהחיות את העולמות: בעולמות העליונים החיות היא יותר בהתגלות, ובעולמות התחתונים היא פחות בהתגלות, עד שבעולם הזה הגשמי – החיות מכוסה לגמרי ואינה נראית כלל. ברם, מבחינת מהות ועצמות אין סוף ברוך הוא – אין כל הבדל בין העולמות העליונים לבין העולמות התחתונים, שכן, אור אין סוף, מוסתר גם בתחתונים וגם בעליונים, והוא נמצא גם בעליונים וגם בתחתונים.