Étude quotidienne du Tanya

והנה, על המשכת כל התרי"ג

– 613, מיני כחות וחיות

– הנמשכים מהעלם הנשמה אל הגוף להחיותו - עליה

– על המשכה זו, אמרו, -

חכמינו ז''ל, שעיקר משכנה והשראתה של המשכה זו וגילוי זה הוא כולו במוחין שבראש, ולכן הם

– המוחין מקבלים תחילה הכוח והחיות הראוי להם לפי מזגם ותכונתם, שהן

– השכל המחלק לשלשה כוחות: חכמה-בינה- דעת וכח המחשבה וכל השיך למוחין.

– שכל מה ששייך למוחין, ויש להם המזג והתכונה של המוח – מקבלים מהנפש לפני שאר האברים, ולא זו בלבד, -

שהמוחין מקבלים את החיות שלהם לפני שאר האברים, אלא גם כללות כל המשכות החיות לשאר האברים, גם כן

– לפני שהן נמשכות בשאר האברים, היא כלולה ומלובשת במוחין שבראש, ושם

– במוחין שבראש, הוא עיקרה ושרשה של המשכה זו, בבחינת גלוי האור והחיות של כל הנשמה כלה, -

כשההמשכה היא במוח שבראש – מתחילים האור והחיות להיות באופן של התגלות, ומשם

– מהמוחין, מתפשטת הארה לשאר כל האברים, ומקבל כל אחד כח וחיות הראוי לו כפי מזגו ותכונתו: כח הראיה מתגלה בעין, וכוח השמיעה באזן וכו'.

– שכן, מתי קיים ''כוח הראיה'' המוכן להתגלות בעין, ו''כוח השמיעה'' המוכן להתגלות באוזן? – הרי זה, לאחרי שהחיות נמשכה קודם באופן כללי במוחין, ומשם נמשכת הארה לכל אבר, והארה זו כבר מוגדרת לפי מזגו ותכונתו של האבר. וכל הכוחות מתפשטים מהמח כנודע, כי שם

– במוחין, הוא עיקר משכן הנשמה כולה בבחינת גילוי, -

עצם הימצאות הנשמה בגוף, הוא באופן שהנשמה נמצאת בכל חלקי הגוף בשווה, בלי הבדל בין אבר אחד למשנהו; אך, המקום העיקרי שבו הנשמה היא בהתגלות – הרי זה במוחין, שנגלית שם

– במוחין, כללות החיות המתפשט ממנה.

– מהנשמה. רק כחותיה של כללות החיות מאירים ומתפשטים משם

– מהמוחין לכל אברי הגוף, כדמיון האור המתפשט ומאיר מהשמש לחדרי חדרים. [ואפלו הלב

– שהוא אבר כללי, שממנו נמשך לשאר האברים, ''לבא פליג לכל שייפין'', בכל זאת, גם הלב מקבל מהמוח, ולכן המוח שליט עליו

– על הלב, בתולדתו, כנזכר לעיל