והנה, בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת הדעת המולידה, -
את האהבה, כנודע [שהדעת כולל חסדים וגבורות, שהם אהבה ויראה, -
חסד – אהבה, וגבורה – יראה, ו"דעת" כוללת בתוכה את שתיהן ומביאה להתגלות שתיהן; כלומר: ההתקשרות החזקה של ה''דעת'' שלו בגדלות ה', מעוררת באדם ומגלה את שני הרגשות של יראה ואהבה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות],
– מאשר הגבורות, ובנפש היינו, שלפעמים מתגלה מהתקשרות הדעת, אהבה לפני יראה. ולכן אפשר לרשע ובעל עברות שיעשה תשובה מאהבה הנולדה בלבו, בזכרו את ה' אלהיו.
– שלמרות שעד עתה היה רשע ובעל עבירות ולא היתה לו יראת ה' – בכל זאת נוצרת בו אהבה להקב''ה המביאה אותו לתשובה; ומכל מקום, היראה גם כן כלולה בה
– באהבה זו עצמה, ממילא, רק שהיא
– היראה, בבחינת קטנות והעלם, -
בתוך האהבה, דהיינו יראת חטא
– בלבד, למרוד בו חס ושלום, והאהבה היא בהתגלות לבו ומוחו.
– בלבו ובמוחו הוא מרגיש רק באהבה להקב''ה. אך
– ענין זה שהאהבה באה לפני היראה, זהו
– רק, דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה', לצרך שעה, -
כדי שהרשע ובעל העבירה יתעורר באהבה להקב''ה ולהיהפך לבעל תשובה, כמעשה דרבי אלעזר בן דורדיא.
– שהיה רשע ובעל עבירות – ולפתע חזר בתשובה מתוך אהבה להקב''ה, עד שנשמתו יצאת בתשובתו. הרי שהיתה בכך משום הוראת שעה. כמו שכתוב, שר' אלעזר בן דורדייא היה גלגול של יוחנן כהן גדול, ששימש שמונים שנה ככהן גדול ונעשה צדוקי – ועל ידי שנשמתו גולגלה בר' אלעזר בן דורדייא (שהיה מקודם, כאמור, רשע ובעל עבירות, ולאחר מכן חזר בתשובה מתוך אהבה להקב''ה) – נתעלו כל תורתו ומצוותיו של יוחנן כהן גדול. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם - צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצות על ידי יראה תתאה בבחינת קטנות, על כל פנים, ב"סור מרע ועשה טוב", -
להימנע מכל עבירה ולקיים כל מצוה, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה [כי "ואהבת" בגימטריא ב' פעמים "אור", כידוע ליודעי חן: -
חכמה נסתרה] – כלומר בתחילה נדרש אור של תורה ומצוות בנפש האדם, ורק לאחר מכן ביכולת האדם להגיע לאור האהבה.