וגם יתבונן, איך שאור-אין-סוף ברוך-הוא, ה"סובב כל עלמין" ו"ממלא כל עלמין", -

כל העולמות, הוא רצון העליון, -

כפי שלמדנו בפרקים הקודמים, שהרצון העליון הוא מקור חיות כל העולמות, המחיה אותם באופן של ''סובב'' ו''ממלא'' - ורצון זה, הוא מלובש באותיות וחכמת התורה, -

אותיות התורה הנאמרות על ידו, וחכמת התורה שהוא מבין - בהן, מלובש רצון הקב"ה, כפי שלמדנו בפרק ד', שהרצון העליון התלבש באותיות הדיו שנכתבו על קלף של ספר תורה ובחכמת התורה - מה שחכמת התורה מחייבת שהדבר כשר או פסול, בכך גלום הרצון העליון, כך רוצה הקב"ה שדבר זה יהיה כשר או פסול - וכשאדם מתבונן לפני עסקו בתורה יתעמק בכך, איך שאור אין סוף ברוך הוא (הרצון העליון), מלובש באותיות ובחכמת התורה שהוא עומד ללמוד, או בציצית ותפלין אלו, -

אם ההתבוננות היא לפני שהוא עומד ללבוש ציצית או להניח תפילין - יתבונן איך שהרצון העליון מלובש בציצית ובתפילין אלו שהוא עומד ללבוש - שכן, זהו רצונו של הקב"ה, שיהודי ילבש ציצית ויניח תפילין, ובקריאתו -

בקריאת ולימוד התורה שלו, כאשר ההתבוננות היא לפני עסקו בתורה, או בלבישתו -

ציצית ותפילין, של המתבונן לפני לבישה זו, הוא ממשיך אורו יתברך עליו, דהינו על "חלק אלוה ממעל" שבתוך גופו, -

על נפשו האלקית, המחיה את גופו שהיא חלק אלקה ממעל, וזאת כדי, ליכלל וליבטל באורו יתברך. -

זו תהיה פעולת התורה שהוא לומד והציצית שהוא לובש, על נפשו האלקית בכלל, וביתר פירוט הרי פעולת הנחת תפילין על כוחות הנפש האלקית, היא, כפי שנלמד מיד, על המוח והלב - ודרך פרט, -

באופן מפורט, תהיה הפעולה על נפשו: בתפלין -

על ידי התפילין שהוא מניח, תהיה הפעולה, ליבטל וליכלל בחינת חכמתו ובינתו שבנפשו האלהית בבחינת חכמתו ובינתו של אין-סוף ברוך- הוא, המלבשות דרך פרט בפרשיות: "קדש", "והיה כי יביאך", -

בפרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך" שבתפילין, מלובשות חכמתו ובינתו של אין סוף ברוך הוא: בפרשת "קדש" - חכמה, ובפרשת "והיה כי יביאך" - בינה ; וחכמתו ובינתו של האדם המניח את התפילין, נכללות ובטלות בחכמתו ובינתו של אין סוף ברוך הוא שבשתי פרשיות אלו. דהינו -

במה מתבטאת ונראית התכללותן וביטולן של חכמתו ובינתו? - הרי זה, שלא להשתמש בחכמתו ובינתו שבנפשו, בלתי לה' לבדו, -

שישתמש בחכמתו ובינתו לתורה ומצוות בלבד, להבין את התורה וגדלות ה' וכו'; וכן ליבטל וליכלל בחינת הדעת שבנפשו, -

החלק השלישי שבמוח, הכולל -

מוח הדעת כולל בתוכו, חסד וגבורה, שהן יראה ואהבה שבלבו, -

מוח הדעת כולל אותן ועל ידו הן נוצרות, שכן, על ידי התקשרות והתעמקות מוח ה"דעת" בגדולת ה' - נוצרות המדות יראת ה' ואהבת ה' - כפי שלמדנו בסוף פרק ג. - ותפקידו של אדם למסור ולכלול את כוח ה"דעת" שבנפשו, בבחינת דעת העליון -

בבחינת ה''דעת'' שלמעלה, הכולל חסד וגבורה, המלבש -

הדעת העליון מלובש, בפרשיות: "שמע", "והיה אם שמע", והינו כמו שכתוב בשלחן ערוך: -

שהכוונה בשעת הנחת תפילין, צריכה להיות: לשעבד הלב והמח כו' -

להקב''ה. זוהי פעולת מצות תפילין על הנפש האלקית בכלל ועל כוחות השכל והמדות שלה בפרט.