Étude quotidienne du Tanya

כי כללות ישראל, שהם ששים רבוא נשמות פרטיות, הם כללות החיות של כללות העולם, כי בשבילם -

בשביל נשמות ישראל, נברא, -

ומאחר שהעולם כולו חי ומתקיים בשביל נשמות ישראל יוצא אשר, וכל פרט מהם -

בנשמות ישראל, הוא כולל ושיך לו החיות של חלק אחד מששים רבוא מכללות העולם -

כלומר, העולם מתחלק כאילו לשש מאות אלף חלקים, שכל אחד מהם שייך לאחת משש מאות אלף הנשמות, ומשום כך יש לכל נשמה החלק התלוי -

חלק זה של העולם, תלוי בנפשו החיונית, להעלותו לה' בעליתה, -

על ידי עליית הנפש החיונית הפרטית של יהודי. דהיינו -

כלומר: כיצד הוא מעלה את החלק הזה מהעולם? - במה -

על ידי, שמשתמש -

בדברים מעולם הזה לצרך גופו ונפשו החיונית -

במטרה לנצל אותם לעבודת ה', -

על ידי השתמשותו בעניני העולם הנצרכים לגופו ולנפשו החיונית, לשם עבודת ה' - הוא מעלה את חלקו בעולם. כגון אכילה ושתיה ודומיהם, ודירה וכל כלי תשמישיו. -

כשהוא משתמש בכל הדברים הללו לעבודת ה', הוא מעלה על ידם את חלקו בעולם להקב"ה. ברם, ישנן הרי יותר משש מאות אלף, "ששים רבוא", נשמות, ונוסף לכך בלתי אפשרי הדבר שיהודי אחד ישתמש בחלק מששים רבוא של כל העולם? אלא שששים רבוא נשמות פרטיות אלו -

שהן פרטים מהנשמה הכללית של כללות ישראל, הן שרשים, -

וכשם שכל שורש מתחלק ומתפשט להרבה ענפים ופרטים - כך גם ביחס לנשמות שהן ''שרשים'' - וכל שרש מתחלק לששים רבוא ניצוצות, שכל ניצוץ הוא נשמה אחת, וכן בנפש ורוח, בכל עולם מארבע עולמות: אצילות -בריאה- יצירה -עשיה. -