וכמאמר הלל הזקן לתלמידיו, כשהיה הולך לאכל, היה אומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה ועניה - הוא גופו, כי -

הגוף, כמו זר נחשב אצלו, ולכן אמר שהוא גומל חסד עמו במה שמאכילו, -

כמו שעושים חסד כשנותנים לאכול לזולת. כי הוא עצמו אינו רק נפש האלהית לבד, כי היא לבדה -

הנפש האלקית, מחיה גופו ובשרו, שהרע שהיה בנפש החיונית המלובשת בדמו ובשרו - נתהפך לטוב, ונכלל בקדושת נפש האלהית ממש, בצדיקים. -

וממילא, הנפש האלקית היא האדם עצמו בצדיקים.

אבל בבינוני, מאחר שמהותה ועצמותה של נפש החיונית הבהמית שמסטרא אחרא, המלובשת בדמו ובשרו, לא נהפך לטוב - הרי היא היא -

הנפש הבהמית שמן הקליפה, האדם עצמו. -

וכשאדם שובר את עצמו, הוא שובר בכך את ה''סטרא אחרא''. להלן, עושה רבנו הזקן חשבונו של ה''בינוני'', כיצד יגיע ללב נשבר - מעובדה זו עצמה, שהאדם שבו הנו מ''סטרא אחרא'':