הסכמת הרבנים שיחיו בני הגאון המחבר ז''ל נשמתו עדן.
היות שהוסכם אצלנו ליתן רשות והרמנא - וכוח הרשאה, להעלות על מכבש הדפוס לזכרון לבני ישראל כתוב דברי יושר ואמת - דברי היושר והאמת הכתובים, דברי אלקים חיים - כך נקראת תורת החסידות, של אדוננו אבינו מורנו ורבנו ז''ל כתובים בכתב ידו הקדושה בעצמו ולשונו הקדוש, שכל דבריו כגחלי אש בוערות - אשר ילהיבו הלבבות לקרבן לאביהן שבשמים. ובשם אגרת הקדש נקראו, שרבם היו אגרת שלוח מאת כבוד קדשו להורות לעם ה' הדרך ילכו בה - הכוונה מן הסתם לעניני העבודה הפנימית, כמו התעוררות אהבת ה' ויראת ה' בעבודת התפלה, ההתעוררות ללימוד התורה, והמעשה אשר יעשון, - ההתעוררות בענינים של צדקה וכדומה.
ומחמת שבכמה מקומות - ב''אגרת הקדש'', הציב לו ציונים בספר לקוטי אמרים שלו, ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, - שלכן אפשרי הדבר שענינים ב"אגרת הקדש" יהיו יותר מוסברים ומובנים מאשר כפי שהם מוסברים בספר "לקוטי אמרים"; ולאידך, ענינים בספר "לקוטי אמרים" יהיו מוסברים ומובנים יותר מאשר כפי שהם מוסברים בספר "אגרת הקדש";
ומה גם בשביל דבר שנתחדש בו - ב''אגרת הקדש'' המוסיף חידוש ובירור בספר ''לקוטי אמרים'' - קונטרס אחרון על איזה פרקים - מספר ''לקוטי אמרים'', אשר כתב - רבנו הזקן, בעת חיברו הספר לקוטי אמרים - פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר ועץ חיים ופרי עץ חיים שנראים כסותרים זה את זה, וברוח מבינתו מישבם - רבנו הזקן, כל דיבור על אפניו שכתב בלקוטי אמרים, - הרי שזה נוגע ישירות לספר ''לקוטי אמרים'' –
ראו ראינו שראוי ונכון לחברם - להדפיסם יחד עם ספר לקוטי אמרים ואגרת התשובה של כבוד קדושת אדוננו אבינו מורנו ורבנו ז''ל.
אי לזאת, - לכן, באנו להטיל גודא רבה - איסור גדול, וגזרת נידוי חרם שמתא - דרבנן דלית לה אסוותא, - שאין לה רפואה (שאי אפשר להתירה), שלא ירים איש את ידו להדפיס - את הספר, כתבניתם - ''לקוטי אמרים'' ו''אגרת הקודש'' יחד, או זה בלא זה משך חמשה שנים מיום דלמטה.
ברם כגון דא צריך לאודועי, - רק זאת עלינו להודיע, שבעונותינו הרבים ספו תמו כתבי ידו הקדושה בעצמו אשר היו בדקדוק גדול לא חסר ולא יתר אות אחת, ולא נשאר כי אם זה המעט מהרבה אשר נלקטו אחד לאחד מהעתקות המפוזרים אצל התלמידים, ואם המצא תמצא איזה טעות, שגיאות מי יבין, ימצא הטעות דמוכח מטעות סופר, - מהכתב ממנו הדפיסו את הספר, והכוונה - של הענין, תהיה ברורה:
נאום דוב בער בן אדוננו אבינו מורנו ורבנו הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן ז''ל, נשמתו בגנזי מרומים. (הרבי האמצעי).
ונאום חיים אברהם בן אדוננו אבינו מורנו ורבנו הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ''ל, נשמתו בגנזי מרומים.
ונאום משה בן אדוננו אבינו מורנו ורבנו הגאון החסיד שניאור זלמן ז''ל, נשמתו בגנזי מרומים.
