ולכן אמרו: -

חכמינו ז''ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי עולם הבא", -

שכן, לכאורה, כיצד אפשרי הדבר שרגע אחד בתשובה ומעשים טובים בעולם-הזה, יהיה יפה יותר מאשר כל חיי העולם-הבא? - כי, עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה, -

נשמות יושבות בעולם-הבא ונהנות מזיו השכינה, שהוא תענוג ההשגה, -

האלקית. שכן, התענוג האמיתי הוא כשמבינים את הדבר, ואי אפשר לשום נברא, אפילו מהעליונים, להשיג, -

גם הנבראים הרוחניים שבעולמות העליונים, כמלאכים ונשמות, אין באפשרותם להבין, כי אם איזו הארה מאור הוי', -

רק הארה בלבד מאור ה', ולכן נקרא בשם "זיו השכינה"; -

כי אין זו אלא הארה מהשכינה, אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו, לית מחשבה תפיסא בי' כלל, כי אם כאשר -

נפשו של יהודי, תפיסא ומתלבשת, בתורה ומצותיה, אזי היא תפיסא ומתלבשת בהקב"ה ממש, דאורייתא וקוב"ה כולא חד. -

"תופסת" ומתלבשת בתורה ובמצוות, אז היא "תופסת" ומתלבשת בהקב"ה ממש, שכן, תורה והקב"ה הם דבר אחד. לכן, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם-הזה מכל חיי העולם-הבא. שכן, בעולם-הבא משיגה ומבינה הנשמה הארה אלקית בלבד, ואילו על-ידי תשובה ומעשים טובים בעולם-הזה, מתקשר יהודי בקב"ה עצמו. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים -

לכאורה קשה: כיוון שהתורה התלבשה, כאמור, בדברים גשמיים, משיג, הרי, האדם בשכלו רק את הענינים הגשמיים בהם מלובשת התורה, ולא את עצם חכמתו ורצונו של הקב"ה? - התשובה על כך היא: הרי זה, כמחבק את המלך דרך משל, שאין הפרש -

אין כל הבדל, במעלת התקרבותו ודביקותו במלך, בין מחבקו, כשהוא -

המלך, לבוש לבוש אחד, בין שהוא לבוש כמה לבושים, מאחר שגוף המלך בתוכם; -

כך גם כששכלו של אדם משיג "שכל" התורה, אף שרצונו וחכמתו של הקב"ה מלובשים כאן בלבושים של ענינים גשמיים, הוא "תופס" כביכול, על-ידי-זה, את המלך, את הקב"ה עצמו. כך גם מובן מהמשל, מעלה נוספת בהבנת התורה: שכלו של האדם מוקף אז מחכמתו ורצונו יתברך שבתורה (כמו שיתבאר בפרק החמישי), כלפי זה אומר ה"תניא" להלן: וכן, אם המלך מחבקו בזרועו, גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו, -

ומביא ראיה לכך, שעל-ידי תורה ''המלך מחבקו'': כמו שכתוב: "וימינו -

של הקב''ה, תחבקני", שהיא התורה שנתנה מימין, -

התורה נקראת ''ימינו'' של הקב''ה, כי היא ניתנה מ''ידו הימנית'' של הקב''ה, שהיא בחינת חסד ומים: -

מבואר בתורת הקבלה, ש"ימין" רומז על חסד ועל מים (כפי שהוסבר לעיל, שהתורה נמשלה למים), ו"שמאל" - על גבורה ועל אש. מהפסוק האמור אנו רואים, שבתורה ישנו גם-כן הענין השני - מה ש"המלך מחבקו", המלך מקיף אותו בזרועו, ששכל התורה שהוא רצונו וחכמתו של הקב"ה (ודבר אחד עם הקב"ה) - מקיף את היהודי הלומד תורה. כך שבלימוד תורה ישנה מעלה כפולה: הבנתו של האדם מקיפה ומוקפת בשכל התורה, ובכך ישנה מעלה מיוחדת נוספת בהבנת והשגת התורה לגבי שאר המצוות, כמו שיתבאר בפרק החמישי.