והטעם, -

מדוע גם אחרי שהארת "חכמה עילאה" ירדה ב"עשיה", היא עדיין למעלה גם מ"חב"ד דעשיה" של בחינת הנשמה? - משום דחכמה-בינה-דעת דעשיה דבחינת נשמה הוא מקור החיות דחכמה-בינה-דעת דנפש-רוח ותולדותיהן, -

של נפש רוח, והתהוותן מאין ליש עם תולדותיהן, עד סוף העשיה, היא הארץ וכל צבאה. -

הרי, ש"חב"ד דעשיה" של הנשמה, היא מקור לנבראים. אבל חכמה- בינה-דעת דהלכות בטעמיהן שבמלכות דבריאה ויצירה, -

המקום והמדריגה של ההלכות וטעמיהן - שם אין "חב"ד" אלו מקור לנבראים, כי אם - ענין החכמה -

שבהן, היא בתקון פרצופי האצילות, שבהן -

בפרצופים של "אצילות", תלויין כל טעמי המצות, מצות עשה בה' חסדים, -

של "ז"א דאצילות", ומצות לא תעשה בה' גבורות. -

של "ז"א דאצילות", ומשום הכי -

ולכן, נמי, -

גם כשירדו להתלבש בנבראים, -

כשטעמי ההלכות, שבעצם הם הפרצופים של "אצילות" - ירדו להיות טעמים של הלכות לנבראים, הן במלכות דבריאה-ויצירה דבחינת נשמה דוקא, -

שנשמה היא אלקות, שהוא -

הנשמה היא מכלים דאצילות, -

ל' הכלים של "זו"ן דאצילות" נעשים נשמה ל"בי"ע", ולא בבחינת נפש-רוח. -

והן לא התלבשו בבחינת רוח ונפש שהן "נברא". ואף דחכמה-בינה-דעת דבריאה- יצירה דבחינת נשמה, שגבהה מאד מעלתן על בחינת מלכות דבריאה יצירה דנשמה, -

שכן, זו חב"ד, העליונות בספירות עולם זה, וזו מלכות, התחתונה בספירות עולם זה, ואף-על-פי-כן -

"חב"ד דבריאה יצירה", הן מקור לחכמה-בינה-דעת דבריאה- יצירה של בחינות נפש-רוח שהן המלאכים -

כיצד, איפוא, אומרים אנו לעיל, שאי אפשר ל" מלכות דבריאה יצירה" דנשמה, להיות מקור לנבראים - בשעה ש" חב"ד דבריאה יצירה" דנשמה, שהיא למעלה מעלה ממנה, היא מקור לנבראים? לא קשה מידי, -

לא קשה כלל, דבאמת המלאכים והנשמות -

המתהווים מ"חב"ד דבריאה יצירה", אינן אלא מטפה הנמשכת מחכמה- בינה-דעת דנשמה ל"יסוד זעיר אנפין" ונתן -

ונמשך ל"נוקבא", -

ל"מלכות", ומשם יצאו -

המלאכים והנשמות, בבחינת "לידה". -

שנולדה מציאות חדשה, הרי שאין זה התפשטות של חב"ד כפי שהדבר הוא בהלכות, שמהתפשטות כזו אי אפשר באמת שיהיה מקור לנבראים, כי אם באופן של טיפה ולידה, יכול להיות מחב"ד דבריאה יצירה, אפילו של נשמה, ענין של נבראים, כי אף אם תמצי לומר שנבראו מהארת הכלים דנוקבא -

"מלכות" דאצילות, הרי הם היורדים -

בבריאה- יצירה-עשיה, ונעשים נשמה. -

לבריאה-יצירה-עשיה. אבל עצמות חכמה-בינה-דעת דנשמה מתפשט בו' קצוות דזו"ן, ושם הם שיתא -

ששה סדרי משנה וגמרא. -

ענין ההלכות של תורה, הרי, ש עצמות חב"ד באה דוקא בהלכות של תורה שהיא אלקות, ותורה באה בבחינת נשמה שהיא אלקות.