ובר מן כל דין , -

מלבד כל האמור לעיל במעלות שישנן במצוות מעשיות לגבי אהבה ויראה שכליים, אפלו בנשמה דאצילות, אף שהיא מכלים דאצילות, וכן בנפש-רוח מכלים דיצירה-עשיה

- הנה רחימו ( אולי צ"ל: דחילו ורחימו) -

אהבה (אולי צריך לומר יראה ואהבה) שכליים שלהם -

שהן ענין של "העלאה", מעוררים גם כן בכלים דיצירה-עשיה בחינת העלאה ממטה למעלה ב"אתערותא דלתתא", -

בהתעוררות מלמטה, שהן עצמן ענין של "העלאה" - והן מעוררות למעלה בכלים ענין של "העלאה". וזהו בחינת הסתלקות לבד חס ושלום. -

שמסתלק למעלה ענין ופעולה מהכלים, כמו אהבה ויראה עצמן כשהן אינן באות בענין של מצוות - הרי זה ענין של העלאה והסתלקות בלבד ואילו כשזה בא בענין של מצוות, הרי להיפך - זה מוסיף ב"המשכה" שמהמצוות. אבל בחינת המשכה מלמעלה למטה, הוא על ידי מצות מעשיות דוקא, להמשיך אור בכלים, ובחיצונית הכלים דוקא, שחיצוניות העליון יורד למטה ופנימיות התחתון עולה למעלה. -

שנמשכת אלקות בעולם וזה פועל תשוקה ועליה בנבראים לאלקות. וזהו שכתוב בזהר פרשת פקודי הנזכר לעיל : "דאית סדורא כו'". -

שישנו סדר של העלאה וסדר של המשכה, ושתיהן צרך גבוה, -

לעבודת ה', העלאה והמשכה, על ידי העלאת "מין נוקבין" מ -

שם "ס"ג", -

הנעשה על ידי בירורי הניצוצות, בבחינת עובדא ומלולא. -

מעשים ודיבור, וזהו תכלית ההשתלשלות, -

של העולמות, להתגלות אור עליון למטה, ולא לעלות התחתון למעלה, שזה אינו אלא לפי שעה. -

כל עליה היא ענין זמני בלבד, שכן לאחר מכן מן ההכרח שתומשך חזרה למטה, ואף גם זאת, -

כשנדרשת עליה, אין זו עליה של האור, שהוא ענין של הסתלקות, כי אם דוקא עליות הכלים לאורות עליונים היא מעלת השבת ויום הכפורים, -

שאז "עליית העולמות", שהכלים הם בעליה אל האורות, אבל לא עליות והסתלקות האורות חס ושלום, כמו שכתוב בפרי עץ חיים , ונפש-רוח-נשמה של האדם לגבי גופו בעולם הזה חשיבי -

נחשבות, כאורות לגבי כלים, וכן דחילו ורחימו -

יראה ואהבה, שכליים לגבי מצות מעשיות דוקא. -

הן כאורות לגבי כלים. ולכן התפלל משה רבנו עליו השלום תפלות כמנין "ואתחנן" , -

תקט"ו (515) תפלות, כמנין "ואתחנן", שיכנס לארץ ישראל, על קיום מצות מעשיות דוקא. -

כי שלימות קיום המצוות היא בארץ ישראל, ולכן התפלל תפלות רבות אלו כדי לזכות לקיום מצוות מעשיות בארץ ישראל, שכן, קיום המצוות המעשיות הוא תכלית כל ההשתלשלות, כי על ידן ממשיכים אלקות למטה בעולם, והוא הדין לדבור גשמי של הלכותיהן. -

שכן גם על ידי לימוד ההלכות של המצוות שלומדים בדיבור גשמי ממשיכים אור למטה.