ועצה היעוצה לקבל -

היסורים, באהבה, -

שיהיה בכוחו של אדם לקבל את היסורים באהבה, היא עצת ה' בפי חז"ל: "לפשפש במעשיו", -

כפי שהגמרא אומרת: "אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו", אחרי אלה ממעשיו שיש לעשות תשובה עליהם, ויעשה תשובה, וימצא לו עונות הצריכין מרוק יסורים, ויראה לעין גדל אהבתו -

של הקדוש ברוך הוא, אליו, -

אהבה המקלקלת השורה, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו, מרב אהבתו, -

לבנו, שהרי זה חריגה מהסדר, שאכן המלך עצמו רוחץ ומנקה את הצואה, רק אהבתו הרבה של המלך אל בנו יחידו מקלקלת את השורה, שהוא עצמו רוחץ צואתו. כך יש לראות אהבתו הגדולה של הקדוש ברוך הוא אליו - בנקותו עוונותיו על ידי יסורים. כמו שכתוב: "אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו', ברוח משפט כו'". וכמים הפנים אל פנים, -

כשמסתכלים עם הפנים במים, משתקפים במים אותם פנים, כך הרי גם לב האדם לאדם, לב האדם למטה לאדם העליון - ללמעלה, תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים, -

לאלה הנמצאים בתחתיות העולם ה זה, אשר היא -

אהבתו של הקדוש ברוך הוא, יקרה וטובה מכל חיי העולמים כלם, -

העולמות הרוחניים והגשמיים, כמו שכתוב: "מה יקר חסדך וכו'", -

וכן כתוב: "כי טוב חסדך מחיים כו'", כי החסד שהוא בחינת אהבה, -

פנימיות החסד היא אהבה, "אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד", מאהבה בא חסד, הוא חיי החיים שבכל העולמות, כמו שאומרים: -

בשמונה עשרה, "מכלכל חיים בחסד". -

הרי שחסד ואהבה הם המזון והחיים של החיים. ואז -

כשיבין את אהבתו הגדולה של הקדוש ברוך הוא אליו, המתבטאת ביסורים - וזה יעורר בו אהבה להקדוש ברוך הוא, לקבל את היסורים באהבה, אז - "גם ה' יתן הטוב", -

מה שטוב גם בגלוי, טוב הנראה והנגלה, שרואים בעיני בשר שזה טוב, ויאר פניו אליו, -

שהפנים והפנימיות שלמעלה יהיו באופן שיהיו נראים בפנים, וטוב לאדם למטה, בבחינת אהבה מגלה, אשר היתה תחלה מלבשת ומסתרת בתוכחה מגלה, -

הבאה מאהבה מסותרת, הרי זה יבוא באהבה גלויה ובחסדים גלויים, ויתמתקו הגבורות בשרשן, -

שבשורש הרי הגבורות הן טוב, אלא שהן יורדות למטה בענין של גבורות ויסורים - הרי הגבורות יתמתקו בשרשן, ויתבטלו הדינין נצח סלה ועד: