וכמדומה לי, -

כותב רבנו הזקן, שתפיסתם -

וקושייתם על "צוואת הריב"ש", אינה מצד דקדוק הלשון, -

"שרתה", אלא מעיקר ענין התלבשות השכינה בקליפות, שאין להם אמונה במה שכתב האר"י ז"ל בספר הגלגולים , -

אודות התלבשות השכינה גם בקליפות. אי אפשר לומר שמה שאין הם סוברים מהתלבשות השכינה בגוי תואם למה שהאריז"ל כותב אודות התלבשות השכינה בקליפות, מפני שהאריז"ל דן בקליפות "רוחניות", ואילו כאן מדובר אודות גוי גשמי בעולם הזה - שאם ירצו לחלק בין קלפות הרוחניים לעובדי גלולים הגשמיים -

חלוקה זו אין לה בסיס, שהרי אין לך גשמי כעפר הארץ, ואף על פי כן -

כתוב ב"קבלה", מתלבשת בו מלכות דמלכות ד -

עולם עשיה ובתוכה מלכות דיצירה כו', -

"מלכות דבריאה" ו"מלכות דאצילות", וכנזכר לעיל. ואם -

קשה להם לומר שהשכינה מתלבשת בגוי, משום טמאת נפשות הנכרים, הרי נפשותיהם מזווג זו"ן -

ז"א ומלכות, דקלפות הרוחניים, כמו שכתוב בכתבי האר"י ז"ל, נמצא -

הרי, שהרוחניים -

הקליפות הרוחניות, הן מקור טמאתם. -

ובאשר לקליפות הרוחניות הרי סוברים הם ש יכולה להיות בהן התלבשות השכינה - מדוע, איפוא, אי אפשר שיהיה כך בנפשות אומות העולם? אך באמת צריך באור רחב, איך הוא התלבשות זו, -

שהשכינה מתלבשת בקליפות, גם בקליפות הרוחניות וגם באומות העולם למטה, אבל לא עלינו -

על מגלי תורת החסידות, הבעל שם טוב, המגיד ורבנו הזקן, תלונתם -

וטענותיהם, כי אם על כתבי האר"י ז"ל. -

שם כתוב ענין התלבשות השכינה בקליפות. ואל יחשדני שומע, שאני בעיני שהבנתי דברי האר"י ז"ל להפשיטן מגשמיותן; כי לא באתי רק לפרש דברי הבעל-שם-טוב ז"ל ותלמידיו על פי קבלת האר"י ז"ל. בשגם -

וגם יתירה מזו, שהאמת היא שענין זה -

שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום ובכל מדריגה, גם בדרגות הנמוכות ביותר, אינו מחכמת הקבלה ומ"הנסתרת לה' אלקינו" , כי אם מ"הנגלת לנו ולבנינו", להאמין אמונה שלמה במקרא מלא שדבר הכתוב : "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, נאם ה'", שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. -

שהקדוש ברוך הוא מלא ונמצא גם בשמים וגם בארץ, גם בענינים הרוחניים וגם בענינים הגשמיים, וגם היא אמונה פשוטה -

מקובלת בסתם כללות ישראל, ומסורה בידם מאבותיהם הקדושים שהלכו בתמימות -

באמונה תמימה, עם ה', בלי לחקר בשכל אנושי -

להבין ענין האלקות אשר הוא למעלה מהשכל עד אין קץ, לידע -

בשכל, איך הוא "מלא כל הארץ". רק שחדשים מקרוב באו לחקר -

בשכל, בחקירה זו, -

איך אלקות מלאה בכל העולם, ואי אפשר לקרב להם אל השכל אלא דוקא על פי הקדמות לקוחות מכתבי האר"י ז"ל, מפשטות מגשמיותן, וכפי ששמעתי מרבותי נשמתם עדן. -

מהבעל שם טוב, מהרב המגיד ותלמידיהם, אך אי אפשר לבאר זה היטב במכתב, כי אם מפה לאזן שומעת, ליחידי סגלה ולשרידים אשר ה' קורא , כדכתיב: -

כמו שכתוב : "ומבקשי הוי' יבינו כל", ומכלל הן אתה שומע כו' . -

לאו, שאלה שאינם דורשים את ה' אינם יכולים להבין, שכן להבין ענינים אלה יכולים רק אלה שדורשים את ה', להבין אלקות שנתגלתה בפנימיות התורה בכלל ובאה בהשגה באופן של "יתפרנסון"

בתורת החסידות.

הנה, אתם ראיתם -

כותב רבנו הזקן למנגדי תורת החסידות, פרוש מאמר אחד מספרים הידועים, -

של תורת החסידות, לדוגמא ולאות, כי גם כל המאמרים התמוהים -

ושמקשים עליהם קושיות, יש להם פרוש ובאור היטב ליודעי חן. -

ח כמה נ סתרה (תורת הקבלה). אך לא יקוו מעלתם -

פונה רבנו הזקן אליהם בכבוד, אלי לבאר להם הכל במכתב, כי היא מלאכה כבדה ומרבה, ואי אפשר בשום אפן, רק אם תרצו שלחו מכם אחד ומיחד שבעדה, ופה אל פה אדבר בו אם ירצה ה', וה' יהיה עם פי בהטיפי, ו"יהיו לרצון אמרי פי":

הרבי מציין, שלמרות שאגרות הקודש (מ"אגרת הקודש") כתב רבנו הזקן בזמנים שונים, ואחרי הסתלקותו, קיבצו וסידרו אותן בניו ב"אגרת הקודש" (כפי המובא בהקדמה), והם סידרו את האגרות שלא לפי סדר כתיבתן (שכן, אגרת הקודש סימן כ' נכתבה לפני ההסתלקות, בשנת תקע "ג, וסימן ז"ך נכתב אחרי הסתלקות רבי מענדעלע מהורודוק, בשנת, תקמ"ט בערך) - בכל זאת, כשיכולים למצוא שייכות בין אגרת אחת לקודמתה, יכול הדבר לשמש טעם מדוע סידרו בני הגאון המחבר את האגרות בסדר כפי שנדפסו. יכולים הרי לומר בדרך אפשר, שגם באגרת הקודש סימן כ"ו נראית שייכות לסימן כ"ה: