Entrez votre adresse email pour recevoir notre email hebdomadaire avec un contenu frais, excitant et fascinant qui enrichira votre boîte de réception et votre vie.

Rambam - 3 chapitres par jour

Lois relatives à la circoncision : Chapitre Deux, Lois relatives à la circoncision : Chapitre Trois, Séder HaTefila - 1ère partie

Lois relatives à la circoncision : Chapitre Deux

1. Toute personne est apte à circoncire. Même un incirconcis, un esclave, une femme et un mineur [enfant de moins de treize ans], peuvent circoncire quand un homme n’est pas présent. Mais un non-juif ne peut aucunement circoncire. S’il le fait, il n’est pas nécessaire de circoncire une deuxième fois. Toute sorte d’instrument convient pour faire la circoncision, même un silex, un morceau de verre et tout objet coupant. Mais on n’utilisera pas un roseau rendu tranchant, à cause du danger. La meilleure façon de circoncire est d’utiliser du fer, soit un couteau, soit une paire de ciseaux. La communauté juive a pris l’habitude d’utiliser un couteau.

2. Comment s’effectue la circoncision ? La peau qui recouvre le gland est coupée jusqu’à ce qu’apparaisse le gland totalement [cette étape est appelée milah]. Après cela, il faut fendre avec un ongle la membrane qui se situe sous la peau et la repousser de part et d’autre, jusqu’à ce qu’apparaisse la chair du gland [cette étape est appelée peri'ah]. Ensuite, il faut sucer l’endroit de la circoncision jusqu’à ce que le sang des endroits plus éloignés sorte, ceci pour éviter tout danger [cette étape est appelée metsitsa]. Le mohel qui ne suce pas le sang doit être renvoyé. Après avoir sucé le sang de la milah, le mohel pose dessus [sur la plaie] un bandage ou une compresse.

3. Certaines peaux invalident la circoncision tandis que d’autres, non. Quel est le cas ? S’il reste un morceau de peau du prépuce qui recouvre plus de la moitié de la hauteur du gland, l’enfant est considéré comme incirconcis, comme à sa naissance. C’est cette peau qui rend la circoncision non conforme. S’il en reste un peu seulement, sans recouvrir plus de la moitié de la hauteur du gland, cette peau n’invalide pas la circoncision.

4. Au cours de la circoncision, le mohel peut revenir sur [arranger] les peaux, qu’elles invalident ou pas la circoncision. Après avoir terminé son travail, il peut revenir sur les peaux qui invalident la circoncision mais ne doit pas arranger les peaux qui n’invalident pas la circoncision. Celui qui fait la milah sans faire la peri'ah, n’a quasiment pas fait la circoncision.

5. Lorsque que la peau de l’enfant est trop flasque ou pendante, ou si l’enfant est gros au point qu’il semble incirconcis, la loi suivante s’applique : il faut observer [l’enfant] pendant l’érection, s’il apparaît circoncis, il n’y a rien à faire ; il faut arranger la peau de part et d’autre à cause de l’effet produit.
[Par contre] si au moment de l’érection, il n’apparaît pas circoncis, il faut couper la peau pendante de part et d’autre jusqu’à ce qu’apparaisse le gland au moment de l’érection. Ce sont les Rabbanim qui ont institué cela. Mais, d’après la Torah, même s’il semble incirconcis, puisqu’il a déjà été circoncis, il ne faut pas le circoncire à nouveau.

6. Tout ce qui est nécessaire à la réalisation de la circoncision peut être fait Chabbat. La milah, la peri'ah, la succion, arranger les peaux [qui rendent la milah] non conformes même s’il a interrompu son activité, arranger les peaux qui n’invalident pas [la milah] tant qu’il n’a pas interrompu son activité et poser un bandage sur la milah. Mais, préparer les objets nécessaires à la circoncision n’annule pas [les interdits concernant les travaux de] Chabbat. Quel est le cas ? si on ne trouve pas de couteau, on ne fabriquera pas de couteau Chabbat et on n’en apportera pas d’un endroit [public] à un endroit [privé]. Et même d’une cour à une autre on n’apportera pas de couteau en passant par une ruelle, s’il n’y a pas de Erouv . Bien que le commandement de Erouv soit seulement d’origine rabbinique, il n’est pas transgressé à cause de la nécessité d’apporter un couteau, car il était possible d’apporter un couteau Vendredi.

7. De même Chabbat, on ne peut moudre des épices [pour la compresse], ni faire chauffer de l’eau [pour laver l’enfant] ni préparer une compresse, ni mélanger du vin et de l’huile [pour guérir la plaie]. Si l’on n’a pas moulu de la camomille vendredi, on en mâchera Chabbat, pour l’appliquer [sur la plaie]. Et si l’on n’a pas mélangé du vin et de l’huile, on appliquera chaque produit séparément. Le principe général [suivant est appliqué] : tous [les préparatifs] qu’il est possible de faire vendredi n’annulent pas [les interdits concernant les travaux de] Chabbat. Si l’on a oublié de préparer les accessoires nécessaires pour faire la circoncision, elle sera repoussée au neuvième jour.

8. Si, Chabbat, après la circoncision d’un enfant, l’eau chaude s’est renversée ou si les épices se sont éparpillées, il faut faire tout ce qui est nécessaire pour l’enfant à cause du danger [que l’enfant encourt]. Dans un endroit où on a l’habitude de laver l’enfant, on pourra laver l’enfant Chabbat, le jour de la milah, aussi bien avant qu’après la milah ; on fera de même le troisième jour de la milah. On pourra laver aussi bien le corps de l’enfant que la plaie de la circoncision. [Le troisième jour] , il pourra être lavé avec de l’eau chauffée vendredi ou Chabbat à cause du danger que l’enfant encourt.

9. Si on a oublié d’amener un couteau vendredi, on peut demander à un non-juif d’en apporter un, Chabbat à condition qu’il ne le transporte pas [en passant] par le domaine public. Le principe général [suivant est appliqué] : afin de réaliser un commandement en son temps, il est permis de faire faire par un non-juif un travail qui nous serait interdit par respect au commandement « tu te reposeras ». Mais un travail qui nous est interdit car [appartenant à la catégorie des trente-neuf] travaux, il nous est interdit de demander à un non-juif de le réaliser Chabbat.

10. La préparation des accessoires nécessaires à la milah, même si elle a lieu en son temps, n’annule pas [les interdits concernant les travaux des] jours de fêtes, puisqu’on peut les préparer avant la fête. [Cette loi est induite par un raisonnement] à fortiori : si la préparation des accessoires nécessaires à la milah n’annule pas les interdits dus au respect du commandement « tu te reposeras », comment pourrait-elle annuler un interdit [écrit dans] la Torah ? Mais on pourra moudre les herbes pour la compresse pendant les jours de fêtes puisqu’on peut les utiliser dans la nourriture. On peut aussi mélanger le vin et l’huile [pour la compresse].

Lois relatives à la circoncision : Chapitre Trois

1. S’il circoncit le fils de son ami, le mohel récite la bénédiction [suivante] avant la circoncision : « …Qui nous as sanctifiés par Ses commandements et nous as ordonné au sujet de la circoncision ». Et, s’il circoncit son fils, il récite la bénédiction [suivante] : « …Qui nous as ordonné de circoncire le fils ». Le père de l’enfant récite [ensuite] une autre bénédiction : « Béni Tu es, Eternel, notre D., Roi de l’univers, Qui nous as sanctifiés par Ses commandements et nous as ordonné de le faire rentrer dans l’Alliance d’Abraham, notre patriarche ». Le commandement [qui repose] sur le père de circoncire son fils est un commandement plus important que celui qui nous enjoint de circoncire les incirconcis du peuple juif. C’est pourquoi, si le père n’est pas là, cette [dernière] bénédiction n’est pas récitée. Certains ont prescrit que le Bet-din ou une personne de l’assemblée récite cette bénédiction, mais il ne faut pas faire ainsi.

2. Si d’autres personnes sont présentes, ils disent : Comme tu l’as introduit dans l’Alliance, tu l’introduiras aussi dans la Torah, dans les commandements, sous le dais nuptial et à la réalisation de bonnes actions.

3. Après cela, le père de l’enfant, ou le mohel ou l’un des convives récite la bénédiction suivante : « …Qui nous as ordonné de circoncire un fils ». Le père de l’enfant récite [ensuite] une autre bénédiction : « Béni Tu es, Eternel, notre D., Roi de l’univers, Qui as sanctifié le bien-aimé dès le sein de sa mère, Qui as fixé une loi dans sa chair et Qui as scellé Tes descendants par le signe d’une Sainte Alliance. Aussi, par la récompense ainsi acquise, ô, D. vivant, Qui es notre lot et notre Rocher, ordonne de délivrer de l’enfer, la chair de cette lignée sainte et bien-aimée en vertu de l’Alliance que Tu as établie dans notre chair. Béni Tu es, Eternel, qui contractes l’Alliance ». Le père de l'enfant récite la bénédiction “Chehekheyianou”.

4. Celui qui circoncit un converti récite la bénédiction suivante : « Béni Tu es, Eternel, notre D., Roi de l’univers, Qui nous as sanctifiés par Ses commandements et nous as ordonné de circoncire les convertis et de faire couler d’eux le sang de l’Alliance », car, n’était-ce le sang de l’Alliance, le ciel et la terre ne se maintiendraient pas comme il est dit [Jérémie 33 :25] « n’était-ce Mon Alliance, Je n’aurais pas établi le jour et la nuit, les lois du ciel et de la terre ».

5. Celui qui circoncit son esclave récite la bénédiction suivante : « …Qui nous as sanctifiés par ses commandements et nous as ordonné de faire couler d’eux le sang de l’Alliance, car, n’était-ce le sang de l’Alliance, le ciel et la terre ne se maintiendraient pas. Et, s’il circoncit un esclave appartenant à quelqu’un d’autre, il dit : « […Qui nous as ordonné au sujet de la circoncision des esclaves…]. Celui qui circoncit un adulte doit couvrir l’organe jusqu’à la fin de la bénédiction. Après, il le découvre et accomplit la circoncision.

6. Quand le sang d’un converti circoncis avant sa conversion ou d’un enfant né sans prépuce coule pendant la circoncision, on ne récite pas de bénédiction. De même, on ne récite pas de bénédiction lors de la circoncision d’un androgyne car il n’est pas, de manière sure, considérer comme un mâle.

7. Un juif n’a pas le droit de circoncire un idolâtre qui doit couper le prépuce à cause d’une plaie ou d’une tumeur ; car nous ne devons ni sauver les idolâtres ni les entraîner. Bien qu’un commandement soit réalisé en [pratiquant] ce traitement médical, l’idolâtre n’avait pas l’intention d’accomplir ce commandement. C’est pourquoi, si l’idolâtre voulait se circoncire, il est permis à un juif de le circoncire.

8. Le prépuce est repoussant et il est un objet de honte pour les non-juifs comme il est écrit [Jérémie 9 :25] : « Car tous les non-juifs sont incirconcis! ». La circoncision est un commandement d’une telle valeur que Abraham, notre patriarche, n’a pas été appelé « parfait » tout le temps qu’il était incirconcis comme il est écrit [Genèse 17 :1-2] : « avance devant Moi et sois parfait. Et je placerai Mon alliance entre Moi et toi. Quiconque brise l’alliance de notre patriarche Abraham et garde son prépuce ou le laisse prolongé, n’a pas le droit au monde futur, même s’il étudie la Torah et accomplit de bonnes actions.

9. Viens voir combien la circoncision est un commandement rigoureux, car aucun répit n’a été accordé à notre maître, Moïse, pour [l’accomplissement de] la milah, alors qu’il était en voyage. La Torah mentionne trois alliances concernant tous les commandements, comme il est écrit : [Deutéronome 28 :69] : «Telles sont les paroles de l’alliance que D. a ordonnée, en plus de l’alliance qu’Il a contractée avec nous à Horev ». Et, dans Deutéronome 29 :9-11] il est écrit : « Vous vous tenez tous debout, aujourd’hui pour entrer dans l’alliance de Eternel, ton D.. ». Ce sont là les trois alliances. Concernant la circoncision, treize alliances ont été contractées avec Abraham, notre patriarche : « Je placerai Mon alliance entre Moi et toi » [Genèse 17 :2], « Quant à Moi, voici Mon alliance est avec toi» [ibid. :4], « Je maintiendrai Mon alliance avec toi» [ibid. :7], « Pour une alliance éternelle» [ibid. :], « Et tu observeras Mon alliance» [ibid. :9], « Cette alliance que tu observeras» [ibid. :10], « Ce sera le signe de l’alliance» [ibid. :11], « Mon alliance sera dans votre chair» [ibid. :13], « Pour une alliance éternelle» [ibid.], « Il a brisé mon alliance» [ibid. :14], « Et J’établirai Mon alliance avec lui» [ibid. :19], « Pour une alliance éternelle» [ibid.], « Et j’établirai Mon alliance avec Isaac» [ibid. :21].

Béni soit D. qui accorde Son aide

סדר תפלות חלק ראשון

א. סדר תפלות כל השנה:

נהגו העם לקרות בכל יום בשחר אחר שקורין פרשת צו וברכת כהנים קורין משנה זו אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים ועיון תפלה וביקור חולים והשכמת בית המדרש והכנסת אורחים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולן אמר רבי זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי יי' וכו' מזמור לדוד יי' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק

לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר רבון העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקתנו מה כחנו ומה גבורתנו מה נאמר לפניך יי' אלהינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי כל מעשינו תהו ובהו וימי חיינו הבל לפניך כמו שכתוב בדברי קדשך ומותר האדם וגו' אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה זרע יצחק יחידך שנעקד על גבי מזבחך עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת אותו ישראל וישורון:

לפיכך אנו חייבין להודות לך ולשבחך ולפארך וליתן שבח והודאה לשמך וחייבין אנו לומר לפניך בכל יום ערב ובוקר שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד אשרנו מה טוב חלקנו מה נעים גורלנו מה יפה ירושתנו אשרנו שאנו משכימין ומעריבין בכל יום תמיד ערב ובוקר ואומרים שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד אתה הוא קודם שנברא העולם אתה הוא אחר שנברא העולם אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון קדש שמך הגדול והקדוש בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו ברוך המקדש שמו ברבים אתה הוא יי' אלהינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ובשמי השמים העליונים אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים קבץ קויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים מי שיאמר לך מה תעשה אבינו שבשמים עשה עמנו כמו שהבטחתנו על ידי חוזך בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יי ונאמר אתה הוא יי' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחוים אתה הוא יי' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם אתה הוא ושנותיך לא יתמו יי' מלך יי מלך יי' ימלוך לעולם ועד יי' מלך כו' עד ברוך יי' לעולם אמן ואמן:

ברכה ראשונה שמברכין לפני פסוקי הזמירות זהו נוסחה:

ברוך שאמר והיה העולם ברוך הוא ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים ברוך מרחם על הארץ ברוך מרחם על הבריות ברוך מעביר אפלה ומביא אורה ברוך משלם שכר טוב ליראיו ברוך שאין לפניך לא עולה לא שכחה ולא כזב ולא מרמה לא משוא פנים ולא מקח שחד ברוך אל חי לעד וקיים לנצח ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם האל המהולל בפי עמו משובח ומפואר בלשון כל חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך משיחך נהללך יי' אלהינו בשבחות ובזמירות נודך ונשבחך ונפארך ונזכיר שמך מלכנו אלהינו יחיד חי העולמים משובח ומפואר עדי עד שמו ברוך אתה יי' מלך מהולל בתושבחות וקורין פסוקין אלו יהי כבוד יי' לעולם ישמח יי' במעשיו כו' אשרי כו' עד סוף תילים ואחר כך קורא פסוקים אלו ברוך יי' לעולם אמן ואמן ימלוך יי' לעולם אמן ואמן ויברך דויד את יי לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יי' אלהי ישראל וכו':

ברכה אחרונה של אחר פסוקי הזמירות זהו נוסחה:

ישתבח שמך לעד מלכנו האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ כי לך נאה יי' אלהינו ואלהי אבותינו וכו' וקורא השירה עד סופה כמנהג המקום בשבת נהגו כל העם להוסיף לפני ברכה זו נוסח זה נשמת כל חי תברך את שמך יי' אלהינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד לדור ודור ומעולם ועד עולם אתה אל ומבלעדך אין אלהים ואין לנו מלך גואל ומושיע פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה אלא אתה מפרנס ומרחם אלוה כל בריות אדון התולדות המהולל בתושבחות המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים רבים אלהים אמת לא ינום ולא יישן המעורר ישנים והמקיץ נרדמים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ולך אנחנו מודים ואילו פינו מלא שירה כים ולשונינו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאילות אין אנו מספיקין להודות לך יי' אלהינו ואלהי אבותינו ולברך את שמך על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רובי רבבות פעמים הטובות נסים וגבורות שעשית עמנו ועם אבותינו מלפנים ממצרים גאלתנו יי' אלהינו מבית עבדים פדיתנו ברעב זנתנו ובשובע כלכלתנו מחרב הצלתנו ומדבר מלטתנו ומחלאים רעים רבים דליתנו ועד הנה עזרונו רחמיך יי' אלהינו ולא עזבונו חסדיך על כן איברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו ולשון אשר שמת בפינו הן הם יודו ויברכו את שמך יי' אלהינו וכו' ישתבח וכו' וכן נהגו לקרות כל מזמור שיר ליום השבת קודם שיתחילו פסוקי הזמירות ביום השבת וביום הכפורים ויש מקומות שנהגו לקרות הלל הגדול בשבתות קודם פסוקי הזמירות ויש מקומות שנהגו לקרות שיר המעלות הכל כמנהגם:

ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע זו היא נוסחה:

ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חשך כו' עד יוצר המאורות ברכה שנייה אהבת עולם אהבתנו יי' אלהינו חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו אבינו מלכנו כו' עד בעמו ישראל באהבה:

ברכה אחרונה שלאחר קריאת שמע זו היא נוסחה:

אמת ויציב וכו' עד ברוך אתה יי' גאל ישראל ובערבית ברכה ראשונה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים עד ברוך אתה יי' המעריב ערבים ברכה שנייה אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת וכו' עד ברוך אתה יי' אוהב עמו ישראל ברכה ראשונה שלאחר קריאת שמע של ערבית זו היא נוסחה:

אמת ואמונה כל זאת קיים עלינו כו' עד ברוך אתה יי' גאל ישראל ברכה אחרונה זו היא נוסחה:

השכיבנו יי אלהינו לשלום וכו' עד ברוך שומר עמו ישראל לעד ברוך יי' לעולם אמן ואמן כו' עד פדיתה אותי יי' אל אמת יראו עינינו וישמח לבנו כו' עד יי' מלך יי' מלך יי' ימלך לעולם ועד:

ונהגו מקצת העם לברך פסוקים באמצע ברכה וקוראין בנוסח זה:

וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יי' הוא האלהים יי' הוא האלהים הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יי' לעשות אתכם לו לעם ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד אלהינו שבשמים יחד שמך הקרוי עלינו קיים את שמך ומלכותך עלינו תמיד בידך נפשות החיים והמתים אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך יי' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה ישראל נושע ביי' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד יהי יי' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו לשמור מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו כל הנשמה תהלל יה הללויה ברוך יי' ביום ברוך יי' בלילה ברוך יי' בשכבנו ברוך יי' בקומנו תמיד נהללך סלה ונשיח בחוקיך ובאמונתך ברוך אתה יי' המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו וכו':

La Paracha
Parachat Réeh
Cette page en d'autres langues