ב"ה

Étude quotidienne: Hayom Yom

Montrer le texte en :
Chabbat 29 Adar I, Parachat Chekalim 5703
Haftora: Vayikhrot Yehoyada... ". On dit aussi le premier et le dernier versets de la Haftara "Ma’har ‘Hodech". On bénit le Roch ‘Hodech Adar Cheni. On lit tous les Tehilim, le matin. C’est un jour de Farbrenguen.
Etudes de Torah: ‘Houmach: Vayakhel, Chevii avec Rachi.
Tehilim: 140-144.
Tanya: פרק לג. עוד - באמונה זו.

Pour répondre au souhait de Le’haïm, il existe deux versions:

1. "Le’haïm tovim oulechalom", pour une bonne vie et pour la paix.

La raison de cette bénédiction est la suivante. Lorsque la Torah relate, pour la première fois, que quelqu’un but du vin, elle indique qu’il en résulta des conséquences négatives, ainsi qu’il est dit (Beréchit 9, 20) « et Noa’h commença » (qui se traduit aussi: et Noa’h se corrompit, se dégrada). De plus, l’arbre de la connaissance était une vigne. C’est la raison pour laquelle on souhaite que ce vin soit "pour une bonne vie".

2. Le Maguid de Mezeritch répondait "Le’haïm velivrakha", pour la vie et pour la bénédiction. Une fois, lors d’un Farbrenguen, l’Admour Hazaken répondit "Le’haïm velivrakha". À l’issue de ce Farbrenguen, les ‘Hassidim analysèrent cette formulation, qu’ils entendaient alors pour la première fois. L’un d’entre eux proposa: « lorsque le vin entre, le secret sort», (Erouvin 65a). Appliqué au service de D.ieu, cela correspond à la révélation des sentiments. Pour l’obtenir, une bénédiction est nécessaire. On dit donc "Le’haïm velivrakha". Ce dernier mot se lit également "lev raka", un cœur tendre.

Le Tséma’h Tsédek fit, à ce propos, le commentaire suivant. Une telle interprétation ne peut être donnée que par un ‘Hassid qui a prié et servi D.ieu pendant trente ans.1

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

NOTES
1.

Il est à noter que Rabbi ‘Haïm, frère du Maharal de Prague, et le ‘Hatam Sofer considéraient également qu’il convient de dire "Le’haïm velivrakha".

שבת-פרשת שקלים כט אדר א (תש"ג)
הפטורה: ויכרות יהוידע גו', ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטורת מחר חודש.
מברכים ר"ח אדר שני, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
שיעורים: חומש: ויקהל, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קמד.
תניא: פרק לג. עוד - באמונה זו.

באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו', ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.

ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. הצ"צ [הצמח צדק] אמר ע"ז [על זה]: דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר.

About the book
Compiled by the Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 1942, upon the instructions of his father-in-law, the Previous Rebbe, Hayom Yom is an anthology of Chasidic aphorisms and customs arranged according to the days of the year. It has since become a beloved classic work and a source of daily inspiration.