ב"ה

Étude quotidienne: Hayom Yom

Montrer le texte en :
Chabbat 29 Adar I, Parachat Chekalim 5703
Haftora: Vayikhrot Yehoyada... ". On dit aussi le premier et le dernier versets de la Haftara "Ma’har ‘Hodech". On bénit le Roch ‘Hodech Adar Cheni. On lit tous les Tehilim, le matin. C’est un jour de Farbrenguen.
Etudes de Torah: ‘Houmach: Vayakhel, Chevii avec Rachi.
Tehilim: 140-144.
Tanya: פרק לג. עוד - באמונה זו.

Pour répondre au souhait de Le’haïm, il existe deux versions:

1. "Le’haïm tovim oulechalom", pour une bonne vie et pour la paix.

La raison de cette bénédiction est la suivante. Lorsque la Torah relate, pour la première fois, que quelqu’un but du vin, elle indique qu’il en résulta des conséquences négatives, ainsi qu’il est dit (Beréchit 9, 20) « et Noa’h commença » (qui se traduit aussi: et Noa’h se corrompit, se dégrada). De plus, l’arbre de la connaissance était une vigne. C’est la raison pour laquelle on souhaite que ce vin soit "pour une bonne vie".

2. Le Maguid de Mezeritch répondait "Le’haïm velivrakha", pour la vie et pour la bénédiction. Une fois, lors d’un Farbrenguen, l’Admour Hazaken répondit "Le’haïm velivrakha". À l’issue de ce Farbrenguen, les ‘Hassidim analysèrent cette formulation, qu’ils entendaient alors pour la première fois. L’un d’entre eux proposa: « lorsque le vin entre, le secret sort», (Erouvin 65a). Appliqué au service de D.ieu, cela correspond à la révélation des sentiments. Pour l’obtenir, une bénédiction est nécessaire. On dit donc "Le’haïm velivrakha". Ce dernier mot se lit également "lev raka", un cœur tendre.

Le Tséma’h Tsédek fit, à ce propos, le commentaire suivant. Une telle interprétation ne peut être donnée que par un ‘Hassid qui a prié et servi D.ieu pendant trente ans.1

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

NOTES
1.

Il est à noter que Rabbi ‘Haïm, frère du Maharal de Prague, et le ‘Hatam Sofer considéraient également qu’il convient de dire "Le’haïm velivrakha".

שבת-פרשת שקלים כט אדר א (תש"ג)
הפטורה: ויכרות יהוידע גו', ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטורת מחר חודש.
מברכים ר"ח אדר שני, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
שיעורים: חומש: ויקהל, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קמ-קמד.
תניא: פרק לג. עוד - באמונה זו.

באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו', ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.

ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. הצ"צ [הצמח צדק] אמר ע"ז [על זה]: דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר.

Dimanche 30 Adar I, Rosh Chodesh 5703
Etudes de Torah: ‘Houmach: Pekoudei, Richone avec Rachi.
Tehilim: 145-150.
Tanya: פרק לד. והנה - 'מג' כמ"ש לקמן.

Mon père (le Rabbi Rachab) dit :

Un ‘Hassid doit créer un environnement autour de lui. S’il ne le fait pas, il lui faut inspecter méticuleusement son bagage et se demander ce qu’il en est pour son propre compte. De fait, son incapacité de créer un entourage autour de lui doit le briser comme une brindille. Il doit se demander : « Que fais-je dans ce monde ? »

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

יום ראשון ל אדר א, ר"ח (תש"ג)
שיעורים: חומש: פקודי, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קמה-קנ.
תניא: פרק לד. והנה - 'מג' כמ"ש לקמן.

אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר: א חסיד מאכט א סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכען ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגען בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט?

Lundi 29 Adar Chéni 5703
Etudes de Torah: ‘Houmach: Tazria, Chéni avec Rachi.
Tehilim: 140-150.
Tanya: והנה צמצום - ,נג, עבודתם.

Dans un Farbrenguen, mon père (le Rabbi Rachab) dit:

« D.ieu créa le monde et toutes les créatures matérielles à partir du néant.

Les Juifs, par contre, doivent transformer la matière en néant, en faire du spirituel. Transmuter la matière en esprit, faire qu’elle soit un réceptacle pour la Divinité est une obligation qui incombe à tous. Chacun en particulier y est astreint. »1

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

NOTES
1.

Il est à noter que ce jour est la veille de Roch ‘Hodech Nissan, date à laquelle selon un avis, le monde fut créé. Voir sur ce même sujet le 27 Tévet et le 27 Eloul.

יום שני כט אדר שני (תש"ג)
שיעורים: חומש: תזריע, שני עם פירש"י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: והנה צמצום - ,נג, עבודתם.

באחת ההתועדות אמר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, און אידען דארפען מאכען מיש לאין, פון די גשמיות מאכען רוחניות. די עבודה מאכן פון גשמיות רוחניות און דעם גשמי מאכען א כלי פאר רוחניות, דאס איז א חובת גברא, אין דעם איז מחויב כל אחד ואחד בפרט.

About the book
Compiled by the Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 1942, upon the instructions of his father-in-law, the Previous Rebbe, Hayom Yom is an anthology of Chasidic aphorisms and customs arranged according to the days of the year. It has since become a beloved classic work and a source of daily inspiration.
Au sujet de l'éditeur
Kehot Publication Society, the publishing arm of the Lubavitch movement, has brought Torah education to nearly every Jewish community in the world, and is the world's largest publisher of Jewish literature.