ב"ה

Étude quotidienne: Hayom Yom

Montrer le texte en :
Chabbat 17 Chevat 5703
On se tient debout pendant la lecture du Cantique de la Mer. Haftara: OuDevorah icha nevya
Torah lessons: ‘Houmach: Chevii de Bechala'h avec Rachi.
Tehilim: 83-87.
Tanya: פרק כב. רק - תמיד.

Il est de coutume de manger du sarrasin pendant ce Chabbat.

Lors du Chabbat Bechala’h 5621 (1861), le Tséma’h Tsédek prononça le maamar « Reou ki Hachem », imprimé dans Likoutei Torah. Peu après, il dit à son fils, mon grand-père [le Rabbi Maharach] : Le Chabbat Bechala’h 5565 (1805), mon grand-père [l’Admour Hazakène] récita ce maamar. Puis, il m’appela et me raconta qu’en 5529 (1769), alors qu’il était à Mézeritch, le Maguid l’avait convoqué dans son bureau et lui avait dit:

Le Chabbat Bechala’h 5516 (1756), le Baal Chem Tov prononça un maamar sur Vayachav hayam... leeitano,1 « et la Mer Rouge retrouva sa puissance », citant la double lecture que donnent les Sages du dernier mot : leeitano – litnao, sa condition.2 En 5521 (1761), un an après que le Baal Chem Tov ait quitté ce monde, mon maître (le Baal Chem Tov) vint me voir, poursuivit le Maguid, et il récita ce maamar. Il y ajouta une explication sur la notion d’« accomplir Sa volonté » par opposition à « accomplir Sa parole ». Aujourd’hui, mon maître est à nouveau venu me voir et il m’a répété ce maamar.

Le Maguid le répéta ensuite devant l’Admour Hazakène et y ajouta une explication sur le fleuve Guinaï,3 épisode qui est comparable à Kriyat Yam Souf, l’ouverture de la Mer Rouge.

Le Tséma’h Tsédek conclut : Aujourd’hui, le Baal Chem Tov, le Maguid et l’Admour Hazakène sont venus me voir et chacun d’entre eux m’a répété ce maamar à sa façon.

Quelques heures plus tard, le Tséma’h Tsédek appela de nouveau mon grand-père et récita devant lui un commentaire de ce maamar.

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

NOTES
1.

Chemot 14,27.

2.

Lors de la création, D.ieu mit une condition à la Mer Rouge selon laquelle celle-ci devrait s’ouvrir pour Israël.

3.

‘Houline 7a. Rabbi Pin’has ben Yaïr a demandé au fleuve de s’ouvrir devant lui pour qu’il puisse passer afin d’aller accomplir une mitsva.

שבת יז שבט, שבת שירה (תש"ג)
עומדין בעת קריאת השירה
הפטורה: ודבורה אשה נביאה.
שיעורים: חומש: בשלח, שביעי עם פירש"י.
תהלים: פג-פז.
תניא: פרק כב. רק - תמיד.

עס איז א מנהג צו עסן שווארצע קאשע.

שבת בשלח שנת תרכ"א אמר הצ"צ [הצמח צדק] המאמר ראו כי ה' הנדפס בלקו"ת [בלקוטי תורה]. וסיפר אח"כ [אחר כך] לבנו אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי]: שבת בשלח שנת תקס"ה אמר אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] זה המאמר. אח"כ [אחר כך] קרא אותי וסיפר לי, אשר בשנת תקכ"ט בהיותו במעזריטש, קרא אותו הה"מ [הרב המגיד] לחדרו וא"ל [ואמר לו]: שבת בשלח שנת תקט"ז אמר הבעש"ט [הבעל שם טוב] מאמר ע"פ [על פסוק] וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, לתנאו כמארז"ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה]. בשנת תקכ"א (שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט [הבעל שם טוב]) הי' אצלי - המשיך דבריו הה"מ [הרב המגיד] - רבי (הבעש"ט [הבעל שם טוב]) ואמר המאמר והוסיף ביאור בענין עושין רצונו - ולא דברו - של מקום. והיום הי' אצלי מורי לחזור המאמר. ואמר הה"מ [הרב המגיד] המאמר לפני אדמוה"ז [אדננו מורנו ורבנו הזקן], והוסיף ביאור בענין גנאי נהרא שזהו כענין קריעת ים סוף.

וסיים הצ"צ [הצמח צדק]: היום היו אצלי הבעש"ט [הבעל שם טוב] הה"מ [הרב המגיד] ואאזמו"ר [ואדוני אבי זקני מורי ורבי], וכל אחד אמר לי המאמר בסגנונו. - כעבור איזה שעות קרא הצ"צ [צמח צדק] את אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] עוד הפעם ואמר לפניו ביאור על המאמר.
 

About the book
Compiled by the Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 1942, upon the instructions of his father-in-law, the Previous Rebbe, Hayom Yom is an anthology of Chasidic aphorisms and customs arranged according to the days of the year. It has since become a beloved classic work and a source of daily inspiration.
Au sujet de l'éditeur
Kehot Publication Society, the publishing arm of the Lubavitch movement, has brought Torah education to nearly every Jewish community in the world, and is the world's largest publisher of Jewish literature.