ב"ה

Étude quotidienne: Hayom Yom

Montrer le texte en :
Chabbat 1 Adar I, Chabbat Roch ‘Hodech 5703
Torah lessons: ‘Houmach: Chevii de Michpatim avec Rachi.
Tehilim: 1-9.
Tanya: פרק כו. ברם- העצם כנ"ל.

(L’interprétation d’une abréviation dans le Torah Or apparaît ici, pertinente seulement en hébreu. Traducteur)

Il est écrit : « L’homme sort à son labeur et à son travail (avoda) jusqu’au soir. »1 Chaque âme, lorsqu’elle descend dans ce monde matériel, reçoit des missions générales et particulières. C’est là le sens du verset :

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

NOTES
1.

Tehilim 104,23. Ce Psaume (Barekhi nafchi) est récité le Roch ‘Hodech.

שבת א אדר א, ר"ח (תש"ג)
שיעורים: חומש: משפטים, שביעי עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: פרק כו. ברם- העצם כנ"ל.

תו"א [תורה אור] ד"ה [דבור המתחיל] לא תהי' משכלה סעיף המתחיל והנה אחר: "במסירת נפש בפ"ע" פירוש הר"ת [הראשי תיבות] הוא "בפנימית עצמותו".

כתיב: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב. הנה כל נשמה בירידתה למטה, יש לה מלאכות כלליות ופרטיות. וזהו יצא אדם לפעלו, דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף ונה"ט [ונפש הטבעית] והבהמית, הוא בשביל אדם לפעלו במלאכות הכלליות להגביר הצורה על החומר, להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה. ולעבודתו שהיא מלאכה הפרטית, דכל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ובמדות כפי טבעה וענינה.. עדי ערב בעוד יש זמן לעשות כמ"ש [כמו שכתוב] היום לעשותם. ובעומק הענין ביאור הכתוב.. דקאי על כללות ענין העליה שנעשה ע"י [על ידי] ירידת הנשמה למטה דיצא אדם, דבעלות הנשמה מהיותה למטה מלובשת בגוף, לפעלו היא עוסקת בעוה"ב [בעולם הבא] באופן התעסקותה בעוה"ז [בעולם הזה], ואם היה קובע עתים לתורה, גם שם מכניסים אותו באהלי תורה, ולעבודתו, אם עסק בעבודתו כראוי אז הנה עליתו עדי ערב שעולה בעילוי אחר עילוי עד הנועם והעריבות דעצמות אין סוף ברוך הוא.
 

Lundi 1 Adar Chéni, Roch ‘Hodech 5703
Études de Torah: ‘Houmach: Chéni de Pekoudei avec Rachi.
Tehilim: 1-9.
Tanya: ומשחרב - '86' ה' לו.

Dans Yaaleh veyavo, on dit zokhreinou...bo,1 oufokdeinou vo.2

Compilé par le Rabbi de Loubavitch, Rabbi Mena'hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie, en 5703 (1942) à partir des discours et des lettres du sixième Rabbi, Rabbi Yossef Its'hak Schneerson, de mémoire bénie.

NOTES
1.

Le mot bo s’écrit avec la lettre beit, c’est-à-dire avec un point de daguech.

2.

Le même mot se lit ici vo, avec la lettre veit, c’est-à-dire sans point de daguech.

יום שני א אדר שני, ר"ח (תש"ג)
שיעורים: חומש פקודי, שני עם פירש"י.
תהלים: א-ט.
תניא: ומשחרב - '86' ה' לו.

ביעלה ויבוא: זכרנו ה"א [ה' אלוקינו] בו - בית דגושה - ופקדנו בו - בית רפוי'.

About the book
Compiled by the Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 1942, upon the instructions of his father-in-law, the Previous Rebbe, Hayom Yom is an anthology of Chasidic aphorisms and customs arranged according to the days of the year. It has since become a beloved classic work and a source of daily inspiration.
Au sujet de l'éditeur
Kehot Publication Society, the publishing arm of the Lubavitch movement, has brought Torah education to nearly every Jewish community in the world, and is the world's largest publisher of Jewish literature.