| יום ראשון | 15 Kislev | (תש"ד) |
| שיעורים: | חומש: וישב,ראשון עם פירש"י. | |
| תהילים:עז-עח. | ||
| תניא:אך מה שהי'... ואחור ע"ש. |
||
[Une correction du Torah Or, parachat Vayéchev apparaît ici, pertinente seulement en hébreu.]
L’Admour Hazakène raconta à son fils, l’Admour Haemtsayi : Mon grand-père (le Baal Chem Tov)1 disait que l’on doit avoir messirout nefech (un don de soi et un dévouement absolu) pour ahavat Israël (l’amour du prochain), même pour un Juif que l’on n’a jamais vu.
L’Admour Hazakène appelait le Baal Chem Tov zeidé, “grand-père”, car le Baal Chem Tov était le Rabbi du Maguid, qui était lui-même le maître de l’Admour Hazakène, c’est-à-dire son père spirituel.
| יום ראשון | טו כסלו | (תש"ד) |
| שיעורים: | חומש: וישב,ראשון עם פירש"י. | |
| תהילים:עז-עח. | ||
| תניא: אך מה שהי'... ואחור ע"ש. |
||
בתו"א [בתורה אור] ד"ה [דיבור המתחיל] וישב: "ואינה יכולה לראות באהבה" צ"ל [צריך להיות] "ואינה יכולה להיות באהבה".
רבינו הזקן סיפר לבנו אדמו"ר [אדננו מורנו ורבנו] האמצעי: דער זיידע [הבעש"ט [הבעל שם טוב]] זאגט אז מ'דארף האבען מסירת נפש אויף אהבת ישראל, אפילו צו א אידען, וועלכען מ'האט קיינמאל ניט געזעהן.
